ביאור:בבלי שבת דף לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז הדף במהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

'ראשית' קראתי אתכם [1] - על עסקי ראשית הזהרתי אתכם [2]; נשמה שנתתי בכם קרויה נר - על עסקי נר הזהרתי אתכם: אם אתם מקיימים אותם – מוטב, ואם לאו - הריני נוטל נשמתכם [3].

ומאי שנא 'בשעת לידתן'?

אמר רבא: 'נפל תורא – "חדד לסכינא" [4]' [5]

אביי אמר: 'תפיש [6] תירוס [7] אמתא [8] בחד מחטרא [9] ליהוי [10]' [11].

רב חסדא אמר: 'שבקיה לרויא [12], דמנפשיה נפיל [13]' [14]

מר עוקבא אמר: 'רעיא חגרא ועיזי ריהטן [15], אבב חוטרא מילי [16] ואבי דרי [17] חושבנא [18]' [19].

רב פפא אמר: 'אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי [20]; אבב בזיוני [21] לא אחי ולא מרחמי' [22].

[23]

וגברי היכא מיבדקי [24]?

אמר ריש לקיש: בשעה שעוברים על הגשר.

גשר ותו לא?

אימא 'כעין גשר' [25].

רב לא עבר במברא [26] דיתיב ביה עכו"ם, אמר: דילמא מיפקיד ליה [27] דינא עליה [28] ומתפיסנא בהדיה.

שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה עכו"ם, אמר: שטנא בתרי אומי לא שליט.

רבי ינאי בדיק [29] ועבר; רבי ינאי לטעמיה, דאמר: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס - מנכין [30] לו מזכיותיו.

אמר רבי חנין: מאי קראה? - (בראשית לב י) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת [אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות] [31].

רבי זירא, ביומא דשותא [32] לא נפיק לביני דיקלא [33].

אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה - אומרים לו: הבא זכות והפטר.

אמר מר עוקבא: מאי קראה? - (דברים כב ח) [כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך] כי יפול הנופל ממנו - ממנו להביא ראיה [34].

תנא דבי רבי ישמעאל: '(דברים כב ח) [כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך] כי יפול הנופל ממנו - ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית [35], שהרי לא נפל והכתוב קראו נופל [36]! אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב [37].'

תנו רבנן: 'מי שחלה ונטה למות, אומרים לו [38]: התודה, שכן כל המומתין מתודין [39].

אדם יוצא לשוק [40] - יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט [41];

חש בראשו [42] - יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר [43];

עלה למטה ונפל [44] - יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון, שכל העולה לגרדום לידון, אם יש לו פרקליטין גדולים – ניצול, ואם לאו אינו ניצול;

ואלו הן פרקליטין של אדם [45]: תשובה ומעשים טובים, ואפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות – ניצול, שנאמר (איוב לג כג-כד) אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת [מצאת כפר].

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה באותו מלאך לחובה, ואחד לזכות – ניצול, שנאמר 'מליץ אחד מני אלף'.' [46]'

תנו רבנן: 'על שלש עבירות [47] נשים מתות יולדות [48]; רבי אלעזר אומר: נשים מתות ילדות [49]; רבי אחא אומר: בעון שמכבסות צואת בניהם בשבת [50], ויש אומרים על שקורין לארון הקודש 'ארנא' [51].'.

תניא: 'רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: בעון שני דברים עמי הארצות מתים: על שקורין לארון הקודש 'ארנא' [52] , ועל שקורין לבית הכנסת 'בית עם' [53].

תניא: 'רבי יוסי אומר: שלשה בדקי מיתה [54] נבראו באשה', ואמרי לה 'שלשה דבקי מיתה: נדה וחלה והדלקת הנר.'

חדא [55] כרבי אלעזר [56] וחדא [57] כרבנן [58].

תניא: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: הלכות הקדש תרומות ומעשרות - הן הן גופי תורה,


עמוד ב

ונמסרו לעמי הארץ [59].' [60]

תניא: 'רבי נתן אומר: בעון נדרים מתה אשה של אדם, שנאמר: (משלי כב כז) אם אין לך לשלם [61] למה יקח משכבך [62] מתחתיך.

רבי אומר: בעון נדרים - בנים מתים כשהן קטנים, שנאמר (קהלת ה ה) אל תתן את פיך [63] לחטיא את בשרך [64] ואל תאמר לפני המלאך [65] כי שגגה היא [66] למה יקצוף האלהים על קולך [67] וחבל את מעשה ידיך; איזה הן מעשה ידיו של אדם? הוי אומר בניו ובנותיו של אדם.'

תנו רבנן: בעון נדרים בנים מתים - דברי רבי אליעזר ברבי שמעון; רבי יהודה הנשיא אומר: בעון ביטול תורה.

בשלמא למאן דאמר בעון נדרים, כדאמרן; אלא למאן דאמר בעון ביטול תורה - מאי קראה?

דכתיב (ירמיהו ב ל) לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו [אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית] [68]?

רב נחמן בר יצחק אמר: למאן דאמר בעון נדרים - נמי מהכא: 'לשוא הכיתי את בניכם' = על עסקי שוא [69].

מכדי רבי יהודה הנשיא היינו 'רבי', ורבי – בעון נדרים קאמר [70]?

[71] בתר דשמעה מרבי אליעזר ברבי שמעון [72].

פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי יוסי: חד אמר בעון מזוזה, וחד אמר בעון ביטול תורה.

למאן דאמר בעון מזוזה - מקרא [73] נדרש לפניו [74] ולא לפני פניו [[דברים יא,יט: ולמדתם אתם את בניכם [לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך]</ref>; ולמאן דאמר בעון ביטול תורה - מקרא נדרש לפניו ולפני פניו [75].

פליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה: חד אמר בעון מזוזה, וחד אמר בעון ציצית.

בשלמא למאן דאמר בעון מזוזה, דכתיב (דברים יא כ) וכתבתם על מזוזות ביתך [ובשעריך] וכתיב בתריה (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם [על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ], אלא למאן דאמר בעון ציצית - מאי טעמא?

אמר רב כהנא, ואיתימא שילא מרי: דכתיב (ירמיהו ב לד) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים [לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה] [76].

רב נחמן בר יצחק אמרף למאן דאמר בעון מזוזה נמי מהכא, דכתיב 'לא במחתרת מצאתים' - שעשו פתחים כמחתרת [77].

אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית - זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר (זכריה ח כג) כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם [כי שמענו אלקים עמכם]. [78]

סימן: שנא חלה תרומה נגזלת דינא שבועה שיפוכתא גילויא ונבלותא:

תניא: 'רבי נחמיה אומר: בעון שנאת חנם [79] מריבה רבה בתוך ביתו של אדם [80], ואשתו מפלת נפלים, ובניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים [81].

רבי אלעזר ברבי יהודה אומר: בעון חלה אין ברכה במכונס [82], ומארה משתלחת בשערים, וזורעין זרעים ואחרים אוכלין, שנאמר (ויקרא כו טז) אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו אויביכם [83]; אל תקרי 'בהלה' אלא בחלה [84]; ואם נותנין - מתברכין שנאמר (יחזקאל מד ל) [וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומתיכם לכהנים יהיה] [ו]ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך:

בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר [85] והיוקר הוה, והשכר [86] אבד, ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין שנאמר (איוב כד כ) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו -

מאי משמע?

תנא דבי רבי ישמעאל: '[87] בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם [88] - יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים.'

ואם נותנין מתברכין, שנאמר (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די.

מאי 'עד בלי די'?

אמר רמי בר חמא אמר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.

בעון גזל הגובאי עולה, והרעב הווה, ובני אדם אוכלים בשר בניהן ובנותיהן, שנאמר (עמוס ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים [האמרות לאדניהם הביאה ונשתה].

אמר רבא: כגון הני נשי דמחוזא

הערות[עריכה]

  1. ^ ראשית תבואתֹה (ירמיהו ב ג)
  2. ^ ראשית עריסותיכם (במדבר טו כ,כא)
  3. ^ ותאבד רביעית דמכם, ויכבה נרכם, ויבטל שם ראשיתכם; ונשים נצטוו על כך, כדאמרינן בבראשית רבה: היא איבדה חלתו של עולם: שעל ידה נטרד אדם הראשון שנתרם כחלה, וכבתה נרו של עולם ושפכה דמו, ועוד: שצרכי הבית תלוין בה
  4. ^ נפל תורא לארץ, שהוא עומד לשחיטה, הכל אומרים "חדדו לסכינא עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו"
  5. ^ כך הואיל ואיתרע מזלה - מזומנת פורענותה לבא
  6. ^ תרבה
  7. ^ פשע והתרסה
  8. ^ תרבה פשעים השפחה
  9. ^ בטדו"ר בלע"ז;
  10. ^ וכולן תלקה בחבטה אחת
  11. ^ כלומר: אשה עומדת ליסורי לידה על עונשה של חוה, ומצרפין לה עונשין הרבה לאותו מלקות
  12. ^ לשיכור
  13. ^ אינך צריך להפילו, שהוא יפול מאליו
  14. ^ כך האשה עומדת לילד משנתעברה, והיא צריכה לבקש להקב"ה לפתוח רחמה והוא נמנע והיא מתה מאליה
  15. ^ קלים לרוץ ואינו יכול להגיען ולהלקותן על סרחונן
  16. ^ כשהיא באה לפני גדרות צאן - שם הוא מדבר עמה להלקותה על פשעה
  17. ^ לבית הדיר של צאן
  18. ^ באין לחשבון; גדרות צאן מתרגמינן 'חוטרין דען' (במדבר לב טז)
  19. ^ כלומר: האשה, כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כח במקטרג להזכיר עונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לנסים - שם מזכירין עונותיה ומעשיה, אם ראויה היא לנס אם לאו
  20. ^ מרחמי = אוהבים; לפתח החנות שמחלקים בו מזונות, ויש שם עושר - הרבה אחים והרבה אוהבים יש, הכל נעשים אוהבים
  21. ^ במקום שיש הפסד ועוני
  22. ^ כך בשעת הסכנה - הורע מזלה וחשיבותה, וחדלו פרקליטין שלה
  23. ^ כל הני משל הדיוט נינהו.
  24. ^ היאך מיבדקי מעשים שלהם להזכיר עונם וזכותם
  25. ^ כל מקום סכנה, כגון קיר נטוי, ויוצא לדרך
  26. ^ ספינה שעוברין בה את הנהר
  27. ^ נכרי
  28. ^ על חטאיו
  29. ^ הספינה שלא יהא בה נקב
  30. ^ פוחתין
  31. '^ קטנתי 'מכל החסדים - הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים אשר עשית
  32. ^ שמנשבת בו הרוח דרומית חזקה המפלת חומות ועוקרת אילנות
  33. ^ שלא יפיל הרוח דקל עליו
  34. ^ מאחר שהוא נופל צריך למצוא ממנו וממעשיו ראיה לזכות
  35. ^ דכתיב קורא הדורות מראש (ישעיהו מא ד): שנגלו לפניו הדורות ומעשיהם וקנס פורענותם
  36. ^ שהרי כשניתנה תורה - עדיין לא נפל זה, והכתוב קראו 'נופל'
  37. ^ בעל בית זה, שלא קיים מצות מעקה
  38. ^ העומדין שם
  39. ^ כדתנן בסנהדרין: שכל המתודה יש לו חלק כו', שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע כו' בפרק 'נגמר הדין' (סנהדרין דף מד:)
  40. ^ מצויים שם מריבות ובעלי דינים נכרים וישראלים
  41. ^ להוליכו לפני השופט
  42. ^ חששא בעלמא, מיחוש קל
  43. ^ הוי טפי משנמסר לסרדיוט, וגרוע מעולה לגרדום: שאין דנין שם אלא להריגה, ועל סרחון חמור, וצריך פרקליטין גדולים
  44. ^ שחלה הרבה שצריך לעלות וליפול למשכב
  45. ^ שעושה למטה רצוי לבית דין של מעלה
  46. ^ באותו מלאך שמליץ עליו זכות, והוא אחד מני אלף, ואפילו הוא עצמו מעיד עליו חובה - ניצול באחת של זכות, שנאמר מליץ אחד מני אלף: במליצתו של מלאך אין אלא אחת מאלף להגיד ישרו; ומשמע נמי שהמלאך המליץ הוי אחד מני אלף, דהא 'מלאך' כתיב, מכלל דהשאר מגידים עליו חובה, אלא מדלא כתיב 'אם יש עליו מליץ מלאך אחד מני אלף' איכא למידרשיה אמלאך ואמליצה
  47. ^ הנך דמתניתין
  48. ^ בשעת לידתן
  49. ^ בחורות ואפילו שלא בשעת לידה
  50. ^ הילדות מתות על עון שמכבסות
  51. ^ כך היו קורין מגדלות שלהם; פריט"י; ובלשונינו משטי"ר
  52. ^ אין קורין אותו 'ארון הקדש'
  53. ^ לשון ביזוי, שמתקבצין בו הכל
  54. ^ עונות
  55. ^ 'דבקי' - שמדבקין ומקרבין מיתה לפני זמנה
  56. ^ דתני 'ילדות'
  57. ^ 'בדקי', שבודקין אותן בהן בשעת סכנה
  58. ^ דאמרי 'יולדות'
  59. ^ שלא מסרו לבית דין למנות שומרין לדבר, והאמינה תורה את כל אדם עליהן; והן הן גופי תורה שחברים אוכלין פתן וסומכין שניטל ממנו חלה ותרומה ומעשרות; והקדש נמי מסור לכל אדם להקדיש וחל הקדש על פי כל אדם; והן גופי תורה שהיינו צריכים לחוש במטלטלין שמא הקדישו וחזר בו; ואף על גב דתקון רבנן דמאי - מכל מקום תורה האמינתו; ורבותי מפרשים הלכות הקדש כגון יין לנסכים, כדמפרש ב'חומר בקדש' (חגיגה דף כז:) שעמי הארץ נאמנים עליו
  60. ^ וקשיא לי: אי מדרבנן קאמר = דחשיב מאי דהימנוהו רבנן, לא הוה ליה למיתני תרומות ומעשרות, דרבנן לא הימנוהו!
  61. ^ עולות והקדשות שתדור
  62. ^ אשתך
  63. ^ בנדר
  64. ^ לחייב את בניך
  65. ^ גזבר של הקדש
  66. ^ בשוגג קפצתי לנדור ולא אשלם
  67. ^ בשביל קול נדריך
  68. ^ בתמיה: וכי בחנם הכיתים? אינו אלא בשביל המוסר, דהיינו תורה, לא לקחו: לא למדו לשון לקח
  69. ^ ששקרו בנדריהם, דדמי לשבועה
  70. ^ אמר בברייתא קמייתא
  71. ^ ומשני:
  72. ^ ההיא קמייתא - בתר הך איתמר: דמעיקרא אמר בעון ביטול תורה, ובתר דשמע מרבי אלעזר דשמע מרבי שמעון אבוה - דהוה רביה דרבי – 'בעון נדרים' - אמר איהו נמי הכי
  73. ^ למען ירבו ימיכם וימי בניכם (דברים יא כא)
  74. ^ קאי אקרא דלקמיה דמשתעי במזוזה (דברים יא כ: וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך)
  75. ^ ואף בעון בטול תורה קאמר
  76. ^ גם בכנפיך בשביל כנפיך שבטלת מצותם נמצאו עליך חובת דם נפשות אביונים נקיים - בנים קטנים שלא חטאו
  77. ^ שאין לה פצימין; הכי אמר קרא: לא במחתרת פתחיהן מצאתים שלמים במצותי, כי על כל אלה הכיתי; דהאי קרא בתר לשוא הכיתי את בניכם כתיב
  78. ^ בכנף איש יהודי בשכר הכנף: יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון, הרי שבע מאות לשבעים לשון, וארבע כנפות יש לו - הרי אלפים ושמנה מאות!
  79. ^ שלא ראה בו דבר עבירה שיהא מותר לשנאותו - ושונאו
  80. ^ מדה כנגד מדה
  81. ^ אהבתו ניטלת ממנו היינו נמי במדה
  82. ^ באוצרות יין ושמן ומתוך כך באה מארה בשערים שמוכרים ביוקר
  83. ^ והפקדתי - כמו לא נפקד ממנו איש (במדבר לא מט): אמעט את מה שעליכם שכנסתם כבר
  84. ^ בעון חלה
  85. ^ ומתוך שאין גשמים -
  86. ^ ריוח
  87. ^ ציה כמו צווי:
  88. ^ היינו תרומות ומעשרות