קטגוריה:במדבר לא מט

<< | ספר במדבר • פרק ל"א • פסוק מ"ט | >>

ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש.

וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ וַ - ו' החיבור
יֹּֽאמְרוּ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֹשֶׁ֔ה מֹשֶׁ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp עֲבָדֶ֣יךָ עֲבָדֶ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmpc/Sp2ms נָֽשְׂא֗וּ נָֽשְׂא֗וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 5375
מורפ': HVqp3cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־רֹ֛אשׁ רֹ֛אשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc אַנְשֵׁ֥י אַנְשֵׁ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpc הַמִּלְחָמָ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּלְחָמָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4421
מורפ': HTd/Ncfsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בְּיָדֵ֑נוּ בְּ - מילת יחס
יָדֵ֑ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: b/3027
מורפ': HR/Ncbsc/Sp1cp וְלֹא וְ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־נִפְקַ֥ד נִפְקַ֥ד - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6485 a
מורפ': HVNp3ms מִמֶּ֖נּוּ מִמֶּ֖ - מילת יחס
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp1cp אִֽישׁ אִֽישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּֽאמְרוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶל־מֹשֶׁ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עֲבָדֶ֣יךָ מונח (משרת, דרגא 5) נָֽשְׂא֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)

אֶת־רֹ֛אשׁ תביר (משנה, דרגא 3)

אַנְשֵׁ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַמִּלְחָמָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) בְּיָדֵ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְלֹא־נִפְקַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) מִמֶּ֖נּוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

אִֽישׁ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: "עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ ספרו אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ, וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ נהרג מאיתנו בקרב אף אחד.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרוּ לְמֹשֶׁה עַבְדָךְ קַבִּילוּ יָת חוּשְׁבַּן גּוּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא דְּעִמַּנָא וְלָא שְׁגָא מִנַּנָא אֱנָשׁ׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרוּ לְמשֶׁה עַבְדָךְ קַבִּילוּ יַת סְכוּם גוּבְרֵי מַגִיחֵי קְרָבָא דִי עִמָנָא וְלָא שָׁגָא מִינָנָא אֵינַשׁ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ולא נפקד" - ולא נחסר ותרגומו ולא שגא אף הוא בלשון ארמי חסרון כמו (בראשית לא) אנכי אחטנה תרגומו דהות שגיא ממנינא וכן (שמואל א' כ) כי יפקד מושבך יחסר מקום מושבך איש הרגיל לישב שם וכן (שם כ) ויפקד מקום דוד נחסר מקומו ואין איש יושב שם

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְלֹא נִפְקַד – לֹא נֶחְסַר. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְלָא שְׁגָא", אַף הוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "חִסָּרוֹן", כְּמוֹ: "אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה" (בראשית לא,לט), תַּרְגּוּמוֹ: "דַּהֲוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא" [שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה מֵהַמִּנְיָן]. וְכֵן: "כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ" (שמ"א כ,יח), יֶחְסַר מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ, אִישׁ הָרָגִיל לֵישֵׁב שָׁם; וְכֵן: "וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד" (שם, כז), נֶחְסַר מְקוֹמוֹ וְאֵין אִישׁ יוֹשֵׁב שָׁם.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

עבדיך נשאו את ראש וגו' ולא נפקד ממנו איש במגפה, לפיכך ונקרב את קרבן ה' וגו' לכפר על נפשותינו שנדרנו מלפני החשבון שנימנינו כדי שלא ישלוט בנו נגף, ולפיכך ציוה הקב"ה לתתו על עבדת אהל מועד, שכן מצינו בכי תשא וגו' ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם וגו' ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון וגו', אף כאן ויביאו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני ה', מאבא מרי הרב ר' מאיר שמעתי שיטה זו ועיקר:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"וטעם עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו" - לאמר הנה השם עשה תשועה גדולה על ידינו שלא מת במלחמה אחד מכל אנשי הצבא אשר בידינו ולא הוכה בחרב שיפקד מן הצבא ולפיכך אנחנו חפצים להקריב קרבן ה' המציל אותנו לתת לפניו כופר נפשותינו אשר פדה ממות ובמלחמה מידי חרב ורבותינו דרשו (שבת סד) ולא נפקד ממנו איש לדבר עבירה לומר שהיו בכל עת בידינו ולא נפקד איש מאחינו אשר בצבא אל מקום אחר לעבור עבירה ואמר להם משה א"כ קרבן זה למה אמרו לו לכפר על נפשותינו מהרהור הלב

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו. ברשותנו. ולא נפקד ממנו איש. זה היה פלא עצום ומהנסים הגדולים שאירעו לישראל אירע להם בכאן במלחמת מדין, שהיו עם רב כחול אשר על שפת הים והרגו ישראל מהם ושבו מהם אלפים ורבבות והכתוב מעיד שלא חסר מישראל אחד במלחמה, זהו שאמר ולא נפקד ממנו איש, והנס הגדול הזה לפי שהיו שלמים בזכות והוא שדרשו רז"ל ולא נפקד ממנו איש, לדבר עבירה, אמר להן משה אם כן קרבן זה למה, אמרו לכפר עלינו מהרהור הלב.