ביאור:נשא ראש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נשא ראש

הפועל נשא את ראש- משמעותו המילולית היא "הרים את ראש-" (ראו נשא = הרים ). הביטוי מופיע בתנ"ך בשתי משמעויות עיקריות:

1. סָפַר, מָנָה בני אדם או בעלי חיים:

  • (שמות ל יב): "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לידוד בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"(ראו לקראת מפקד האוכלוסין יש לתת כופר ).
  • (במדבר א ב): "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"
  • (במדבר ד ב): "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם"
  • (במדבר ד כב): "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם"
  • (במדבר כו ב): "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל"
  • (במדבר לא כו): "שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה"
  • (במדבר לא מט): "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ"

ייתכן שהמקור למשמעות זו היא, שכאשר סופרים אנשים או בהמות, יש להרים את ראשו של כל פרט בעת שסופרים אותו, כדי להבדיל בינו לבין האחרים. גם כשקוראים בשמותיהם של אנשים על-מנת לספור אותם, כל מי שקוראים בשמו מרים את ראשו.

2. כיבד, נתן מעמד גבוה לאחרים או לעצמו:

  • (בראשית מ יג): "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַּרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ"= פרעה יעלה את מעמדך מאסיר לשר.
  • (שופטים ח כח): "וַיִּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יָסְפוּ לָשֵׂאת רֹאשָׁם; וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעוֹן"= המדיינים היו כנועים ושפלים, ולא כיבדו את עצמם ביחס לישראל.
  • (תהלים פג ג): "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ"= נותנים לעצמם כבוד, מתגאים עליך.
  • איוב י טו: " "אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי, וְצָדַקְתִּי לֹא אֶשָּׂא" " רֹאשִׁי..." " = גם אם אני צודק, אני לא נותן לעצמי כבוד.

גם בימינו יש קשר בין המשמעויות - כשרוצים להגיד שמישהו חולק כבוד למישהו אחר, אומרים שהוא "סופר" אותו.

ביטוי דומה: נשא את פני -.

פסוקים שבהם הביטוי מתפרש במשמעותו המוחשית[עריכה]

  • (בראשית מ יט): "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ"= פרעה ירים את ראשך ממש, כלומר יהרוג אותך.
  • (דברי הימים א י ט): "וַיַּפְשִׁיטֻהוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר אֶת עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם"
  • (זכריה ב ד): "וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ"= כמו פיו של איש שתוקע בקרן בכל הכוח, בלי להרים את ראשו ( פירוט ).
  • (תהלים כד ז): "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד... שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם ושְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם ויבא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד"= העולים לרגל קוראים לשערי הר הבית להרים את ראשם, כלומר להתרומם ולהיפתח (ייתכן שהשערים היו נפתחים כלפי מעלה).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nsaraj