מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר במדבר • פרק ל"א • פסוק כ"ו>> נוסח המקרא מהדורת הכתיב :
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
המהדורה המנוקדת :
שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה.
המהדורה המוטעמת :
שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֙וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָעֵדָֽה׃
המהדורה הדקדוקית :
שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֙וֹחַ֙ הַ/שְּׁבִ֔י בָּ/אָדָ֖ם וּ/בַ/בְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְ/אֶלְעָזָ֣ר הַ/כֹּהֵ֔ן וְ/רָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָ/עֵדָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר ), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא .
פרשנות
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֙וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָעֵדָֽה׃
תרגום
אונקלוס (תאג') :קַבֵּיל יָת חוּשְׁבַּן דָּבְרַת שִׁבְיָא בַּאֲנָשָׁא וּבִבְעִירָא אַתְּ וְאֶלְעָזָר כָּהֲנָא וְרֵישֵׁי אֲבָהָת כְּנִשְׁתָּא׃
ירושלמי (יונתן) :סַב יַת שֵׁירוּי בִּיזַת שִׁבְיָיתָא בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא וּתְקַבֵּיל חוּשְׁבָּנָא אַנְתְּ וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְרֵישֵׁי אַבְהַת כְּנִישְׁתָּא:
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שא את ראש " - קח את החשבון
[כד] קח את החשבון. ולא פירש כאן 'קבל את החשבון', כמו שפירש (רש"י) ב"כי תשא את ראש בני ישראל"
(שמות ל' , י"ב ) , היינו משום שאצל בני אדם שייך לומר קבלה, שהוא מקבל החשבון, שהרי אינו רוצה רק לדעת כמה הם, ושייך בזה שקבל את החשבון. אבל כאן לא היה רוצה לקבל החשבון בלבד, רק בשביל מעשה הבא אחריו "וחצית וגו'" (פסוק כז), ולכך כתב 'קח את החשבון וחצית וגו
. והוסיף 'את החשבון', לומר שאין לפרש "ראש" כמשמעו, שאין טעם שישא את ראשם דוקא, אלא שהחשבון נקרא "ראש". וכתב הראב"ע (שמות ל' , י"א ) כי הסך נקרא "ראש", מפני שדרך החשבנים לכתוב את הסך קודם באגרת הפרטים. ואין נראה. אבל נקרא החשבון "ראש", מפני כי הכלל הוא עיקר וראש לפרטים, שהפרטים יכנסו תחת הכלל, ולפיכך החשבון בכלל נקרא "ראש". ועיין פרשת כי תשא (שמות פ"ל אות ז):
רש"י מנוקד ומעוצב • לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
שָׂא אֵת רֹאשׁ – קַח אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
רבינו בחיי בן אשר • לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
שא את ראש מלקוח השבי. מלקוח הוא הבהמה והשבי הוא האדם, ושעורו מלקוח והשבי, כמו (חבקוק ג) שמש ירח.
וראשי אבות העדה, הם הנשיאים.
מלבי"ם • לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
שא את ראש מלקוח ", באשר במלחמה זו הקפיד שלא ילכו רק י"ב אלף למען יתברר לכולם שהיה הנצחון ע"י ה', חדש לו בהנהגת השלל כמה דברים משונים ממה שנהגו
בכל מלחמותיהם, [א] שבכל המלחמות לקחו הלוחמים כ"א לעצמו מה שבא בידו, או שכל שבט או משפחה עשו חלוקה ביניהם כפי שהתפשרו בזה, ובזה צוה ה' למשה, שמלקוח
השבי שהם מאדם ומבהמה, יעשה חלוקה ע"י משה ובאופנים מיוחדים, וצוה [א] שיספור תחלה כל המלקוח כמה הוא:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר לא כו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
