ביאור:קרנות וחרשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


באחד מחזונות זכריה (זכריה ב א-ד) רואה זכריה "והנה ארבע קרנות."

והמלאך הדובר בו מסביר לו מה אלה: "'אלה הקרנות אשר זירו את יהודה, את ישראל וירושלים'."

לאחר מכן רואה זכריה: "ארבעה חָרָשים."

והמלאך מסביר לו מה אלה באים לעשות: "'אלה הקרנות אשר זירו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו, ויבואו אלה להחריד אותם, לידות את קרנות הגויים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה.'"

מה משמעות המשל בחזון זה? בפרט:

מה הקשר בין "קרנות" לבין "זירו" ( = פיזרו והפיצו )? איך קרנות יכולות לפזר?
  • מה הקשר בין "חרשים" לבין "להחריד" ?
למה דווקא "חרשים" יבואו להילחם בקרנות?
מה פירוש הביטוי "כפי איש לא נשא ראשו" ?

1. קרנות לניגוח וחרשים אומני-ברזל / ע"פ דעת-מקרא[עריכה]

רוב המפרשים פירשו את המילה 'קרן' במשמעות כלי-ניגוח, כמו ב " "קרני ברזל" " (מלכים א כב יא), ואת המילה "חָרָש" במשמעות אומן, כמו ב "חָרָשֵי עץ וְחָרָשֵי אבן קיר" (שמואל ב ה יא).  " "החרשים" " באים לגדוע ולהשמיד את הקרנות.  לפי זה:

הקרנות פיזרו את בני ישראל, כמו בנבואה (יחזקאל לד כא): "יען בצד ובכתף תהדופו, ובקרניכם תנגחו כל הנחלות - עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה."
החרשים שיבואו הם חרשי-משחית, שמומחים בהשחתת כלי ברזל, כמו בנבואה (יחזקאל כא לג): "ואתה, בן אדם, הינבא ואמרת... חרב חרב ... ונתתיך ביד אנשים בוערים, חרשי משחית..."
משמעות הביטוי היא: " "כפי" ש "איש" מהאויבים "לא נשא" את "ראשו" של עם ישראל כדי להרימו ממצבו השפל - כך גם החרשים לא ירימו את קרנם של הגויים, אלא להפך - יידו וישליכו אותן ארצה, מידה כנגד מידה".

אולם, לפי זה לא ברור:

  • למה החרשים באים להחריד את הקרנות ולידות (להשליך) אותן, ולא להשחית אותן? - הרי הם חרשי משחית !
  • ועוד: כדי להשליך קרנות לארץ לא צריך חרשים (אומנים) - אפשר להביא סתם בריונים!

2. קרנות להרעשה וחרשים שאינם שומעים / אראל סגל[עריכה]

נראה לי ש:

קרן היא כלי-תרועה, דומה לשופר, כמו (יהושע ו ה) "במשוך בקרן היובל".

חרש הוא כמו חֵרֵש (בשינוי ניקוד).

חרדה היא פחד הגורם לתנועה מהירה ובריחה .

לפי זה:

הקרנות פיזרו את בני ישראל בכך שהפחידו אותם. (ייתכן שהנמשל הוא אויבי יהודה, הנזכרים בעזרא ד ד: "ויהי, עם הארץ מרפים ידי עם יהודה; ומבהלים אותם לבנות.")
החֵרְשִים אינם שומעים את קול הקרנות, ולכן הקרנות לא יפחידו אותם – החרשים ייגשו ישר אל הקרנות, יחרידו אותן (כלומר, יגרמו להן לפחד עד כדי בריחה), ויידו אותן ארצה (ייתכן שהנמשל הוא "עבד ה'", כי גם עבד ה' נקרא חֵרֵש - ראו ישעיהו מב יח-יט).
משמעות הביטוי היא " כ מו פי ו של איש אשר לא נשא את ראשו ", והמשפט מתאר איש שתוקע בקרן בפיו בכל הכוח - לא מרים את ראשו מהקרן לרגע אחד, והתקיעה שלו חזקה וארוכה ומפחידה במיוחד. בנמשל נועד המשפט להמחיש עד כמה התאמצו הגויים לפזר ולהפחיד את ישראל. הפורענות שתבוא עליהם תהיה קשה באותה מידה: הם "ביהלו" והפחידו את בני ישראל, ומנהיגי ישראל יבואו ו" יחרידו " אותם. 

סיכום[עריכה]

בחזון השני, 4 מנהיגים באים ומחרידים את הגויים הרעים, שרצו להבהיל את ישראל ולגרשם מארצם. בשלב זה, לעם ישראל אין יותר שום סיבה לפחד מאויבים, והוא יכול להתחיל לחזור לארץ בהמוניו. זהו הנושא של החזון השלישי .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 12 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-12-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/zk-02-0104