ביאור:בבלי שבת דף כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז הדף במהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

מנא ליה [1]?

נפקא מ'או בגד' [2], [דתניא:*] [3] 'בגד' (ויקרא יא לב) [וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר]; אין לי אלא בגד שלשה על שלשה, בשאר בגדים מניין?

תלמוד לומר: 'או בגד' [4].

[5]

ואביי, האי 'או בגד' מאי עביד ליה?

מיבעי ליה לרבות שלש על שלש בצמר ופשתים דמטמא בשרצים.

ורבא?

גלי רחמנא גבי נגעים [6] - והוא הדין לשרצים [7].

ואביי?

איכא למיפרך: מה לנגעים שכן שתי וערב מטמא בהם [8]!

ואידך [9]?

[10]אי סלקא דעתך נגעים חמירי, לכתוב רחמנא [11] גבי שרצים [12], וליתו נגעים מינייהו [13]!

ואידך?

נגעים משרצים לא אתו, דאיכא למיפרך: מה לשרצים שכן מטמא בכעדשה [14].

אמר אביי: האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל [15], דתני דבי רבי ישמעאל: בגד'; אין לי אלא בגד צמר ופשתים, מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים, נוצה של עזים [16], והשירין, והכלך, והסריקין? - תלמוד לומר 'או בגד (ויקרא יא לב) [וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר]!

רבא אמר: כי לית ליה להך תנא דבי רבי ישמעאל בשאר בגדים שלש על שלש [17], שלשה על שלשה אית ליה [18].

והא רבא הוא דאמר 'שלשה על שלשה בשאר בגדים לרבי שמעון בן אלעזר אית ליה, לתנא דבי רבי ישמעאל לית ליה'?

הדר ביה רבא מההיא [19].

ואיבעית אימא: הא [20] - [21] רב פפא אמרה [22]; רב פפא אמר [23]: אף כל [24] (שבת כו ב: ...דתני דבי רבי ישמעאל: הואיל ונאמרו "בגדים" בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהם "צמר ופשתים" - מה להלן צמר ופשתים - אף כל צמר ופשתים.) - לאתויי כלאים [25].

'כלאים'? בהדיא כתיבי ביה (דברים כב יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו!?

סלקא דעתא אמינא הני מילי דרך לבישה, אבל בהעלאה - כל תרי מיני אסור.

ולאו קל וחומר הוא: ומה לבישה, דקא מיתהני כולי גופיה מכלאים, אמרת צמר ופשתים – אִין, מידי אחרינא – לא, העלאה לא כל שכן?

אלא דרב פפא בדותא היא.

רב נחמן בר יצחק אמר: אף כל -


עמוד ב

לאתויי ציצית [26].

'ציצית'? בהדיא כתיב: (דברים כב יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים [יחדו] וכתיב (דברים כב יב) גדילים תעשה לך [על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה] [27]!?

סלקא דעתא אמינא כדרבא [28], דרבא רמי: כתיב 'הכנף' (במדבר טו לח: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת) [29] - מין כנף [30], וכתיב 'צמר ופשתים יחדיו' [31], הא כיצד? - צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן; שאר מינין - במינן פוטרין, שלא במינן אין פוטרין'; סלקא דעתא כדרבא [32] - קא משמע לן [33].

אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי: לתנא דבי רבי ישמעאל, מאי שנא לענין טומאה דמרבי שאר בגדים, דכתיב 'או בגד' [34]? הכא נמי לימא לרבות שאר בגדים מ'אשר תכסה בה' (דברים כב יב) [גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה] [35]?

ההוא לאתויי כסות סומא הוא דאתא, דתניא [דומה לספרי שלח פסקה רטו]: (במדבר טו לט: והיה לכם לציצת) וראיתם אתו [וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם] פרט לכסות לילה [36];

אתה אומר פרט לכסות לילה? או אינו אלא פרט לכסות סומא?

כשהוא אומר (דברים כב יב) [גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך] אשר תכסה בה - הרי כסות סומא אמור, הא מה אני מקיים 'וראיתם אתו' - פרט לכסות לילה;

ומה ראית לרבות סומא ולהוציא כסות לילה?

מרבה אני כסות סומא שישנה בראייה אצל אחרים [37] ומוציא אני כסות לילה שאינה בראייה אצל אחרים [38].'

ואימא לרבות שאר בגדים [39]?

מסתברא קאי בצמר ופשתים [40] - מרבה [41]צמר ופשתים, קאי בצמר ופשתים מרבה שאר בגדים [42]?

אמר אביי: רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד [43]: רבי שמעון בן אלעזר - הא דאמרן [44]; סומכוס – דתניא: 'סומכוס אומר: סיככה בטווי פסולה מפני שמטמאה בנגעים [45]'; כמאן [46]? כי האי תנא [47], דתנן [נגעים פ"יא מ"ח]: 'שתי וערב מטמא בנגעים מיד - דברי רבי מאיר; ורבי יהודה אומר: השתי – משישלה [48], והערב – מיד, והאונין של פשתן – משיתלבנו [49].'

משנה:

כל היוצא מן העץ - אין מדליקין בו [50] אלא פשתן;

וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים [51] אלא פשתן [52].

גמרא:

מנלן דפשתן איקרי עץ?

אמר מר זוטרא: דאמר קרא (יהושע ב ו) והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ [הערכות לה על הגג].

והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן:

מנלן?

אמר רבי אלעזר: גמר 'אהל' 'אהל'

הערות[עריכה]

  1. ^ לרבי שמעון שום טומאה בשאר בגדים
  2. ^ הואיל ושאר בגדים הסתומים למדין הן מן המפורש
  3. ^ דכתיב בשרצים:
  4. ^ 'או' - ריבויא הוא
  5. ^ *'דתניא' לא גרסינן, דאי מתניתא היא - היכי פליג עלה אביי ואמר 'מיבעיא ליה לשלש על שלש'? הא תנא תני בהדיא שלשה על שלשה בשאר בגדים מניין? אלא דרשא דרבא היא!
  6. ^ דרבייה מן 'והבגד'
  7. ^ דכיון דכתיב בהן 'בגד' כי התם - מיניה ילפינן בבנין אב
  8. ^ שרצים אין שתי וערב מטמא בהן, ד'בגד' כתיב בהו, ולא 'שתי' ולא 'ערב'
  9. ^ ורבא
  10. ^ אמר לך: על כרחיך לשלשה על שלשה בשאר בגדים אתא, דאילו שלש על שלש בצמר ופשטים בשרצים - מנגעים יליף, ד
  11. ^ האי ריבויא
  12. ^ ולשתוק מריבויא ד’[ו]הבגד' בנגעים
  13. ^ אלא לדרשא אחריתי אתא
  14. ^ ונגעים בעינן כגריס
  15. ^ כלומר: מוצא הוא מסברת אידך תנא' דפליג עליה' דאשכחן דמרבי שאר בגדים לטומאת שרצים
  16. ^ של עזים קרי 'נוצה', על שם שאין גוזזין אותם אלא מורטין
  17. ^ רבא אמר כי לית ליה לתנא דרישא בשאר בגדים בשרצים שלש על שלש דילמד סתום מן המפורש
  18. ^ אבל שלשה על שלשה בשרצים אית ליה בהו, דאיתרבו מ'או בגד'
  19. ^ ואמר דתנא דבי רבי ישמעאל ורבי שמעון בן אלעזר אמרו דבר אחד, ולאו כאביי, אלא דלתרוייהו בשאר בגדים טומאת שלש על שלש ליכא, שלשה על שלשה איכא
  20. ^ הא שמעתא דסיפא
  21. ^ לאו רבא אמרה אלא
  22. ^ לאוקמי תרוייהו: תרי תנאי דרבי ישמעאל – כהדדי, ולמימר דמודה תנא דרישא דיש טומאת שרצים בשאר בגדים
  23. ^ הכי גרסינן: דרב פפא אמר
  24. ^ דתנא דרישא דקאמר
  25. ^ דקאמר 'אף כל בגדים סתם [שלא פורש מה הם] צמר ופשתים' - לאו לפרושי בגדים סתומים דטומאה קא אתי, דבשאר טומאה ודאי מטמאו שאר בגדים, דאיתרבו מ'או בגד', אלא לפרושי בגד האמור בכלאים סתם: ובגד כלאים שעטנז [לא יעלה עליך] (ויקרא יט יט); הלכך לרב פפא לא מפיק האי תנא מילתיה דהאי תנא, והך פירוקא דסיפא - איהו אמרה, ולא איתמר כדאמרת ליה אליבא דרבא דמפליג בין שלש על שלש לשלשה על שלשה, אלא הכי איתמר: רב פפא אמר: לא מפיק האי תנא מאידך תנא, ד'אף כל' - לאתויי כלאים: דכי הוה מוקמינן ליה כרבא - הוה צריך לפלוגי, דכיון ד'אף כל' - לטומאת שרצים נמי אתא, על כרחיך 'אף כל' למעוטינהו משלש על שלש, כדין נגעים, ו'או בגד' לרבויי שלשה על שלשה, ואף על גב דלא מטמו שאר בגדים בנגעים, דהא נתמעטו בתרי מיעוטי - איתרבו בשרצים; אבל לרב פפא לא מיבעי לן לפלוגי, דכיון דאתרבו שאר בגדים לשרצים - איתרבו לכל תורת צמר ופשתים, בין לשלש בין לשלשה
  26. ^ דלא מחייבי בציצית אלא בגדי צמר ופשתים
  27. ^ גדילים תעשה לך - לאלו
  28. ^ כלומר: סלקא דעתך אמינא דלא דרשינן הני סמוכין לענין טלית למימר דטלית צמר ופשתים תעשה ציצית ולא לשאר טלית, אלא לענין ציצית תדרשיה: גדילים תעשה לך מצמר ופשתים, ולא משאר מינין כדדריש ליה רבא
  29. ^ דהאי 'כנף' - קרא יתירא הוא, דהא כתיב על כנפי בגדיהם, והוה ליה למכתב 'ונתנו על הציצית פתיל תכלת'
  30. ^ מין הטלית יהא הציצית, דהכי משמע: ציצית של כנף תהא, ואם של משי הוא - ציצית של משי פוטר בה
  31. ^ צמר ופשתים - גדילים תעשה לך דמשמע נמי מהן תעשה
  32. ^ דאמר ד'הכנף' אתא לאשמועינן דלא תדרוש סמוכין למיפטר שאר בגדים, דודאי מיחייב, מיהא בציצית דמינן
  33. ^ אף כל [של תנא דבי רבי ישמעאל] דלא תדרוש 'הכנף' הכי, אלא אורחיה דקרא הוא, ולאשמעינן דמצות ציצית בשני מיני צבע: שני חוטין של תכלת ושני חוטין של לבן, דהיינו 'מין כנף', דסתמיה לבן
  34. ^ אליבא דרב נחמן קבעי לה, דאמר אף כל - לאתויי ציצית
  35. ^ אשר תכסה [בה] - ריבויא דקרא הוא
  36. ^ כסות המיוחד ללילות, דלא ניחייב
  37. ^ וקרינן ביה 'וראיתם' - לאחרים ביום, ולא אתי 'אשר תכסה' ומפיק וראיתם
  38. ^ ואי מרבינן לה מ'אשר תכסה' - קא עקרת ליה 'וראיתם'
  39. ^ ולא כסות סומא
  40. ^ כדאמר: דסמך צמר ופשתים לגדילים
  41. ^ כסות סומא ד
  42. ^ בתמיה
  43. ^ דדבר המיטמא בנגעים - אין מסככין, ואף על גב דאינו מטמא בטומאת מגע
  44. ^ חוץ מפשתן, ולא קאמר 'חוץ מבגד פשתן', משמע: אף על גב דלאו בגד שלא נטוה, כגון אונין או נטוה ולא נארג - אין מסככין, הואיל ומטמו בנגעים, ואף על גב דלא מטמא בשרצים
  45. ^ דכתיב 'או בשתי או בערב'; והוא הדין נמי לאונין משיתלבנו; והאי דנקט טווי - לאשמעינן דטווי מטמא מיד, דטווייתו הוא גמר מלאכתו, ולא בעי שישלה
  46. ^ אמרה סומכוס להא
  47. ^ כרבי מאיר, דאמר מטמא מיד שנטווה; לשון אחר: כמאן אמרה אביי להאי מילתא דההיא חוץ מפשתן? פשתן דווקא קאמר, אף על גב דלאו בגד, ועל כרחיך אפילו אונין במשמע, אלמא אונין מיטמא בנגעים - כרבי יהודה
  48. ^ שיהיו שולין אותו מן היורה ששולקין אותו בה ללבנו
  49. ^ בתנור
  50. ^ לעשות פתילה מקנבוס, ובגד קנבוס מצמר גפן
  51. ^ אם עשה מהן אהל והמת תחתיו - הוי כשאר בית, ואין צריך להטביל האהל עצמו, דלא קבל טומאה אלא כלים שתחתיו
  52. ^ שאף אהל טמא, כדכתיב (במדבר יט יח) והזה על האהל, ובגמרא יליף דבפשתן משתעי קרא