ביאור:בבלי שבת דף קא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז הדף במהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

רבי יהודה אומר: [1] עמוקה עשרה [2] ואין גבוהה עשרה [3] - מטלטלין מתוכה לים [4] אבל לא מן הים לתוכה [5]'; מאי שנא מן הים לתוכה דלא? - דקא מטלטלין מכרמלית לרשות היחיד; מתוכה לים נמי קמטלטל מרשות היחיד לכרמלית?! אלא לאו אחודה [6], ושמע מינה כחו בכרמלית לא גזרו!

שמע מינה.

[7]

אמר רב הונא: הני ביצאתא דמישן [8] - אין מטלטלין בהן אלא בארבעה [9]; ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה [10], אבל יש בפחות משלשה ארבעה [11] - לית לן בה [12], ואי מלינהו קני ואורבני [13] - לית לן בה [14].

מתקיף לה רב נחמן: ולימא גוד אחית מחיצתא [15]? מי לא תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו – חייב [16], אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא, הכא נמי נימא גוד אחית מחיצתא!?

מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא [17], ותני עלה וחכמים פוטרין [18]!?

אמר ליה אביי: ואת לא תסברא [19]? והתניא 'עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה,ואין בעיקרו [20] ארבעה ויש בקצר שלו שלשה [21], וזרק ונח על גביו – חייב' אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא [22] - הכא נמי [23] גוד אחית מחיצתא; מידי איריא! התם הויא ליה מחיצה שהגדיים בוקעין בה, הכא הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה [24] - [25]

אמר ליה רב אחא בריה דרב אחא לרב אשי: גבי ספינה נמי הא איכא בקיעת דגים!

אמר ליה: בקיעת דגים לא שמיה בקיעה [26], ומנא תימרא? - דבעא מיניה רבי טבלא מרבין: מחיצה תלויה, מהו שתתיר [27] בחורבה [28]? ואמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת


עמוד ב

אלא במים [29]; קל הוא שהקילו חכמים במים! ואמאי? הא איכא בקיעת דגים[30]? אלא שמע מינה בקיעת דגים לא שמה בקיעה.

[31]

ספינות קשורות [זו בזו - מטלטלין מזו לזו; אם אינן קשורות - אף על פי שמוקפות - אין מטלטלין מזו לזו]:

פשיטא [32]!

אמר רבא: לא נצרכה [33] אלא להתיר ביצית [34] שביניהן [35].

אמר ליה רב ספרא: משה [36]! שפיר קאמרת [37]? מטלטלין מזו לזו תנן [38]! אלא אמר רב ספרא: לא נצרכה אלא לערב ולטלטל מזו לזו [39], וכדתניא [תוספתא שבת פ"י מ"טו [ליברמן]]: 'ספינות קשורות זו בזו - מערבין ומטלטלין מזו לזו; נפסקו [40] – נאסרו; חזרו ונקשרו - בין שוגגין [41] ובין מזידין, בין אנוסין בין מוטעין [42] - חזרו להיתרן הראשון; וכן מחצלות הפרוסות לרשות הרבים [43] - מערבין ומטלטלין מזו לזו; נגללו – נאסרו; חזרו ונפרשו - בין שוגגין בין מזידין, בין אנוסין ובין מוטעין - חזרו להיתרן הראשון: שכל מחיצה שנעשה בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה'!

איני! והאמר רב נחמן: לא שנו [44] אלא לזרוק [45], אבל לטלטל [46] אסור [47]!?

כי איתמר דרב נחמן - אמזיד איתמר [48].

אמר שמואל: ואפילו קשורות בחוט הסרבל [49].

היכי דמי?: אי דיכול להעמידן [50] – פשיטא! אי דאין יכול להעמידן – אמאי?

לעולם דיכול להעמידן, ושמואל - לאפוקי מדנפשיה קאתי [51], דתנן [אולי צ"ל דתניא, או שיש כאן גירסא מורחבת במשנה אהלות פ"ח מ"ה]: 'קשרה [52] בדבר המעמידה - מביא לה טומאה [53]; בדבר שאין מעמידה [54] - אין מביא לה טומאה [55]', ואמר שמואל: 'והוא שקשורה בשלשלת של ברזל' [56].

הערות[עריכה]

  1. ^ הספינה
  2. ^ לתוכה, דהוה רשות היחיד
  3. ^ ואין גבוה שפתה עשרה מן המים, כגון שמשוקעת במים מכובד משאה
  4. ^ דרך דופנותיה, כגון שופכין, כדמפרש ואזיל, דכחו בכרמלית לא גזרו
  5. ^ דאין תשמיש מן הים לתוכה דרך דפנות: שאם ימלא וישליך על הדפנות - ירדו לקרקעית הספינה
  6. ^ שופך שופכים על חודה, והן יורדין דרך דפנותיה לים
  7. ^ ולהכי נקט 'עמוקה עשרה': דאי אינה עמוקה עשרה - היא גופה כרמלית, ומטלטל להדיא אף מן הים לתוכה, ו'אין גבוהה נמי עשרה' דוקא נקט, דאי גבוהה עשרה - מותר לטלטל מן הים לתוכה, דמכרמלית לרשות היחיד דרך מקום פטור קא מטלטל, דצריך להגביה את ידו למעלה מעשרה; ואף על גב דברשות דאורייתא -: מרשות הרבים לרשות היחיד - מיחייב בכהאי גוונא (שבת ח א) - כרמלית מיהא דרבנן היא, ולא גזור.
  8. ^ ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין, שקורין קוייט"י
  9. ^ דלאו רשות היחיד נינהו: שאין ברחבן ארבע מלמטה; לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות
  10. ^ ולא אמרן אלא בשקצה שלהן גבוה שלש שאין רחב ארבעה למטה, בעוד שלא הגביה שלשה מקרקעיתו; ואפילו יש ברחבו עשרה גובה - לא משתרי, דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו, הוה ליה 'תלויה'
  11. ^ שעד שלא הגביהו שלשה הרחיבו ארבעה
  12. ^ הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן, ומחיצותיהן מחיצות
  13. ^ ערבה דקה
  14. ^ ואי מלינהו עד מקום רחבן הרי הן כשרות לטלטל, אם יש משפת רוחבן ולמעלה עשרה
  15. ^ מכנגד מדת רחבן העליון ולמטה, כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ
  16. ^ טרסקל אין עמוק עשרה, ואנו מודדים לו גובה עשרה, שמדת הקנה עולה לו בגובהו, והקנה אין רחב ארבעה, אלא שאנו אומרים במחיצות הטרסקל 'גוד אחית', ונמצאו מקיפות את הקנה, והוו להו היקף המחיצות מן הקרקע ולמעלה לשוייה ראשו רשות היחיד, ואם זרק מרשות הרבים ונח על גביו - חייב
  17. ^ יש שמטין בדבר להכריע, ולומר שרבי חייא אמר
  18. ^ אלמא: לא אמרינן גוד אחית להתיר מחיצה תלויה
  19. ^ דאמרינן כהאי גוונא
  20. ^ רֹחב
  21. ^ אותו קצר של עיקרו, שאינו רחב ארבעה - יש בו גובה שלשה; והיינו רבותא: דליכא למימר לבוד ממקום שכלה רחבו לקרקע - אפילו הכי הוי רשות היחיד
  22. ^ סביב מחיצותיה מכנגד רחבה ולמטה, כאילו הוא כולו שוה
  23. ^ בביציתא דמישן נימא
  24. ^ מלמטה בארץ תחת מחיצות הטרסקל, שהם פשוטות להלן מן הקנה לכל צד; ובקיעת גדיים מעכבת מלמימר גוד אחית - שהרי עוברין תחתיה, אבל בספינה - ליכא בקיעת גדיים, שאין לך עובר תחתיהן, וכן בעמוד - אין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו, שאינו אלא מעט
  25. ^ כולה אביי אמר לה לרב יוסף, דהא דמייתי ראיה וחכמים פוטרים - כלום ראיה היא לכאן הא דטרסקל דקפטרי רבנן.
  26. ^ לפי שאינן נראין
  27. ^ לטלטל בחורבה, שלא תהא כפרוצה לרשות הרבים
  28. ^ שדרך להיות בה מחיצות שנפלו תחתיהן וקיימות מלמעלה ותלויות
  29. ^ כגון גזוזטרא שהיא למעלה מן הים - דתנן בעירובין (פז,ב) דעושה מחיצה תלויה סביב וממלא, וכן בור שבין שתי חצרות וחלקו במחיצה תלויה מלמעלה - ממלא זה מכאן וזה מכאן, ואף על פי שלא עירבו (עירובין פו א)
  30. ^ גבי גזוזטרא
  31. ^ כך נראה שיטה זו בעיני, ועל מה שפירשו רבותי - תמהתי; שהם פירשו דהאי 'מידי איריא התם משום דהוה ליה מחיצה שהגדיים בוקעים בה' - רב יוסף קא מהדר ליה לאביי הכי: מידי איריא, הך דעמוד לדהכא, התם משום דהוי מחיצה שהגדיים בוקעין בה, וצריכה לגוד אחית - הלכך אמרינן בה גוד אחית, אבל גבי ספינה, דליכא בקיעת גדיים - לא אמרינן גוד אחית; ותמהתי אם אמרו רבותי כן, דאי אפשר לאומרו, דהא בפרק קמא דעירובין בתרי דוכתי (יד,ב; טז,א) אמרינן בקיעת גדיים לעכובי גוד אחית דלא לימריה במחיצה תלויה, והכא היכי אמרינן דמהני גבי גוד אחית!? ועוד: מאי דוחקיה דרב יוסף לשנויי הכי? נימא ליה: הא מני - רבי יוסי ברבי יהודה היא! ואביי גופיה - מאי מותיב ליה 'ואת לא תסברא'?: הא ודאי רבי יוסי ברבי יהודה היא: דהא חזינן דחכמים פוטרים גבי טרסקל! אלא על כרחך האי 'מידי איריא' - מסקנא דמילתיה דאביי היא, ולמימר דרבנן קאמרי לה, דלא דמיא לטרסקל אלא לספינה.
  32. ^ דמטלטלין
  33. ^ מטלטלין דמתניתין
  34. ^ היינו 'ביציאתא' דלעיל
  35. ^ אלא לטלטל מזו לזו דרך ביצית קטנה שבין שתי הגדולות, ואף על פי שאינה קשורה - ניתרת על ידי קשירת שתים החיצונות, ולא חיישינן דילמא מישתקלא מבינייהו וקא מטלטל דרך אויר כרמלית
  36. ^ כלומר: רבינו בדורו כמשה בדורו
  37. ^ בתמיה
  38. ^ משמע שאין אחרת מפסקת ליכנס בה המטלטל הזה
  39. ^ הא אשמועינן במתניתין דאפילו שתי הספינות לשני בני אדם שצריכין לערב, מערבין ומטלטלין
  40. ^ בטל העירוב, מפני שנפרדות
  41. ^ שגגת שבת או שגגת מלאכות
  42. ^ מתעסקין בדבר אחר לקושרו, ונקשר זה
  43. ^ ועשו מחיצות הרבה, ושבתו יחידים בהן, זה בזו וזה בזו
  44. ^ דשמה מחיצה
  45. ^ לחייב הזורק מתוכה לרשות הרבים, או להפך
  46. ^ להיות מותר לטלטל בתוכה
  47. ^ מדבריהם
  48. ^ ומשום קנסא; ודקתני מתניתין 'חזרו להיתירן הראשון' - אשוגגין ואנוסין ואמוטעין קאי, וכי קתני 'מזידין' – א'שׁמָהּ מחיצה' קאי, ולזרוק, כרב נחמן
  49. ^ שקושרין בו את בית הצואר, שקורין מונטי"ל [גלימה]
  50. ^ שלא יתפרדו
  51. ^ ממילתא דאמר בעלמא דבעינן שלשלאות של ברזל, ואשמועינן הכא דלא בעינן כי התם
  52. ^ לספינה
  53. ^ אם היה ראשו אחד קשור באהל המת - מביא טומאה לכלים שבספינה, ולספינה עצמה, כגון ספינת הירדן שמקבלת טומאה, כדאמרינן (שבת פג ב)
  54. ^ כלומר: שאינו רגיל להעמיד בה, כגון מידי דלאו מתכות
  55. ^ דאילו ספינה לא מיטמאה מחמת אותו כלי להיות אב הטומאה אלא ראשון לטומאה, ואינה מטמאה כלים שבתוכה
  56. ^ האי 'קשרה בדבר המעמידה' - שלשלת של ברזל הוא, כדמפרש טעמא ואזיל, כלומר: קשרה בדבר שרגילין להעמידה בו, דהיינו שלשלת - מביא טומאה, שמטמאה את הספינה להיות אב הטומאה; לענין טומאה הוא דכתיב (במדבר יט טז) [וכל אשר יגע על פני השדה] בחלל חרב [או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים] - חרב הרי הוא כחלל – אִין, אבל לענין שבת, כיון דיכול להעמידה - אפילו בחוט הסרבל ואשמעינן שמואל הכא דהאי 'קשורות' דמתניתין, אף על גב דדבר המעמידה בעינן, כל שהוא מעמידה לענין שבת - כשר, ולא דמי למעמידה דהתם