ביאור:בבלי שבת דף ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז הדף במהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

דרך עליו [1] – חייב [2]'?

התם לא נח [3], הכא נח [4].

אחרים אומרים: אסקופה משמשת שתי רשויות: בזמן שהפתח פתוח – כלפנים; פתח נעול – כלחוץ; ואף על גב דלית ליה לחי [5]? והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: 'תוך הפתח [6] צריך לחי אחר להתירו [7]'? וכי תימא דלית ביה ארבעה על ארבעה [8], והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: 'תוך הפתח, אף על פי שאין בו ארבעה על ארבעה צריך לחי אחר להתירו'?

אמר רב יהודה אמר רב: הכא - באיסקופת מבוי עסקינן, חציו מקורה וחציו שאינו מקורה, וקירויו כלפי פנים [9]; [10] פתח פתוח – כלפנים [11], פתח נעול [12] – כלחוץ [13]; [14]

רב אשי אמר: לעולם באיסקופת בית עסקינן [15], [16] וכגון שקירה בשתי קורות שאין בזו ארבעה ואין בזו ארבעה, ואין בין זו לזו שלשה, ודלת באמצע [17]: פתח פתוח – כלפנים [18], פתח נעול [19] – כלחוץ [20].

'ואם היתה איסקופה גבוהה עשרה ורחבה ארבעה - הרי זו רשות לעצמה [21]' [22]

מסייע ליה לרב יצחק בר אבדימי, דאמר רב יצחק בר אבדימי: 'אומר היה רבי מאיר [23]: כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת [24], כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורחב ארבעה - אסור לכתף עליו [25], גזירה משום תל [26] ברשות הרבים [27].


עמוד ב

משנה:

לא ישב אדם לפני הספָּר [28] סמוך למנחה [29] עד שיתפלל [30];

לא יכנס אדם [31] למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין [32];

ואם התחילו [33] - אין מפסיקין [34];

מפסיקין לקרית שמע [35], ואין מפסיקין לתפלה. [36]

גמרא:

הי סמוך למנחה? אילימא למנחה גדולה [37], אמאי לא? האיכא שהות ביום טובא!

אלא סמוך למנחה קטנה [38]? אם התחילו אין מפסיקין [39] נימא תיהוי תיובתא דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: כיון שהגיע זמן תפלת המנחה - אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה! [40]

לא! לעולם סמוך למנחה גדולה, ובתספורת בן אלעשה [41]; ולא למרחץ - לכולא מילתא דמרחץ [42];

ולא לבורסקי - לבורסקי גדולה [43];

ולא לאכול - בסעודה גדולה;

ולא לדין - בתחילת דין.

רב אחא בר יעקב אמר: לעולם בתספורת דידן; לכתחלה אמאי לא ישב? - גזירה שמא ישבר הזוג [44];

ולא למרחץ - [45] להזיע בעלמא; לכתחלה אמאי לא? - גזירה שמא יתעלפה [46];

ולא לבורסקי - לעיוני בעלמא [47]; [48] לכתחלה אמאי לא? - דילמא חזי פסידא בזביניה [49] ומטריד [50];

ולא לאכול - בסעודה קטנה; לכתחלה אמאי לא? - דילמא אתי לאמשוכי;

ולא לדין - בגמר הדין; לכתחלה אמאי לא? - דילמא חזי טעמא וסתר דינא [51].

מאימתי התחלת תספורת [52]?

אמר רב אבין: משיניח מעפורת [53]של ספרין על ברכיו [54];ע"א

ומאימתי התחלת מרחץ?

אמר רב אבין: משיערה מעפרתו הימנו [55];

ומאימתי התחלת בורסקי?

משיקשור בין כתיפיו [56];

ומאימתי התחלת אכילה?

רב אמר: משיטול ידיו, ורבי חנינא אמר: משיתיר חגורה;

ולא פליגי: הא לן והא להו [57].ע"א

אמר אביי: הני חברין בבלאי, למאן דאמר 'תפלת ערבית רשות' [58], כיון דשרא ליה המייניה - לא מטרחינן ליה [59].

ולמאן דאמר 'חובה' מטרחינן ליה [60]? והא תפלת מנחה, דלכולי עלמא חובה היא, ותנן אם התחילו אין מפסיקין, ואמר רבי חנינא 'משיתיר חגורו'!?

הערות[עריכה]

  1. ^ שהגביהו למעלה מעשרה דלא שליט ביה אויר רשות הרבים, והוי מקום פטור
  2. ^ כי הדר אנחיה, ואף על גב דדרך מקום פטור אזל
  3. ^ במקום פטור, והויא ליה עקירה מרשות הרבים והנחה ברשות הרבים
  4. ^ במקום פטור ביד העומד על האסקופה
  5. ^ קסלקא דעתא במבוי שהכשירו בלחי, ולחיו לפנים מן האסקופה, והיינו דקא מתמה 'ואף על גב דלית ליה לחי מבחוץ'
  6. ^ של מבוי, דהיינו רֹחַב האסקופה
  7. ^ שהלחי המתיר את המבוי - סתמיה נגד האסקופה וזקוף עליה; וקסבר: אסור להשתמש נגד הלחי, אלא מחודו הפנימי ולפנים הוי היכר המחיצה
  8. ^ במשך עובי החומה, לפיכך אינה רשות לעצמה ומותר להשתמש כנגד הלחי מחודו החיצון שהוא שוה לאסקופה אצל רשות הרבים, ואין לך לחי גדול מעובי החומה שמכאן ומכאן שבהם המבוי ניתר
  9. ^ כדקאמרת, אבל לא במבוי שהכשרו בלחי, אלא במבוי שהכשרו בקורה, וקורת המבוי - שיעור רחבה טפח [בפרק קמא דעירובין (דף יג:)], והאסקופה ועובי הפתח מסתמא רחבים הם; נמצא חציו של עובי הפתח מקורה וחציו אינו מקורה, וכגון שהניח הקורה כלפי פנים לצד המבוי
  10. ^ הלכך:
  11. ^ מחוד החיצון של קורה ולפנים וסבר לה כמאן דאמר מותר להשתמש תחת הקורה, או משום טעם ההיכרא מלבר, כדמפרש פלוגתייהו בעירובין (דף ח:), אי משום ד'קורה משום מחיצה', דאמרינן 'חודה החיצון יורד וסותם'
  12. ^ והדלת שוקף בפני האסקופה הפנימית וכל האסקופה חוץ לדלת
  13. ^ ואפילו תחת הקורה: דכיון דנסתם המבוי - בטלה לה קורה, וליכא למימר 'יורד וסותם': דכל מחיצה שאין בין חלל המחיצות ארבעה - אינן מחיצות, ולא שייכא בהו תורת 'גוד אחית'
  14. ^ ולהכי לא אוקמא באסקופת בית: דסתם בית - פתח שלו יש לו משקוף מלמעלה, ונמצא עובי הפתח כולו מקורה, ואפילו פתח נעול אמרינן 'יורד וסותם', שהרי יש בחלל עביו ארבעה מן הדלת לסתימת פי התקרה; והוא הדין דמצי לאוקמא כולו מקורה אלא שאין ברחב עביו ארבעה, אלא משום דסתם עובי החומה אינו פחות מארבעה.
  15. ^ שכולו פתח מקורה
  16. ^ והיינו טעמא ד'פתח נעול כלחוץ':
  17. ^ כגון שקירה עובי הפתח בשתי קורות: דאילו תקרה שיש בה ארבעה - אמרינן בה 'יורד וסותם', ותו לא אתי נעילת דלת ומבטל למחיצה ואפילו הוא שוקף באמצעיתו: דלא דמי למבוי, דקורת מבוי קצרה היא ולא הוכשרה אלא למבוי; אבל תקרת ארבעה - לא בטלה ירידת סתימתה בנעילת דלת, דהלכה למשה מסיני הוא 'גוד' ו'לבוד' ו'דופן עקומה במקום ארבעה'; והכא טעמא משום דשתי קורות הוו, שאין בזו ארבע ולא בזו ארבע, ולא ביניהן שלשה, והדלת מתוקן להיות נועל באמצע
  18. ^ דכיון דאין ביניהם שלשה - אמרינן 'לבוד', והוי כחדא, ופיה החיצון יורד וסותם: דהא השתא אית בה ארבעה
  19. ^ בטלה מתורת קורה, דהא אזל ליה מבוי!
  20. ^ כיון דבאמצע הוא נמצא - הוא מפסיק ביניהן ומחלקן זו מזו, שאינן נראות יחד לומר בהן 'לבוד', וליכא למימר בחיצונה 'פיה יורד וסותם' דהא לית בה ארבעה
  21. ^ ואין מטלטלין בה אפילו מן הבית ואף על גב דשניהם רשות היחיד!
  22. ^ סיפא דמילתא ד'אחרים' דברייתא דלעיל, והדר נקיט לה לפרושה, כמו 'אמר מר'
  23. ^ דהוא 'אחרים', כדאמרינן בהוריות [יד,א]
  24. ^ דשניהן רשות היחיד, אלא שזה נמוך וזה גבוה
  25. ^ מן החצר
  26. ^ גבוה עשרה ורחב ארבעה, דהוי רשות היחיד
  27. ^ דאיכא חיובא דאורייתא מרשות הרבים לכתף עליו
  28. ^ להסתפר
  29. ^ קודם למנחה
  30. ^ שמא ישכח ולא יתפלל; והא - אפילו בחול נמי; והא דתני הכא - משום דדמי להא דתני גבה [שבת פ"א מ"ה] לא יצא החייט במחטו בערב שבת עם חשכה, שמא ישכח ויצא משתחשך
  31. ^ סמוך למנחה
  32. ^ וטעמא דכולהו - משום שמא ימשך עד שיעבור זמן תפלה
  33. ^ אחת מכל אלו
  34. ^ אלא יגמור ואחר כך מתפלל; ובגמרא (דף י.) מפרש בדאיכא שהות לגמור קודם שיעבור הזמן
  35. ^ דאיתא מדאורייתא
  36. ^ ובגמרא (דף יא.) פריך: הא תנא ליה רישא?
  37. ^ התחלת זמן תמיד של בין הערבים, מכי מתחיל להעריב, דהיינו מחצי שבע ולמעלה, דהא חצי שש וחצי שבע - חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה, ואינה נוטה לשום צד; ומחצי שבע ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע
  38. ^ בתשע ומחצה: שהיו רגילין שלא לאחרו יותר מכן, כדאמרינן ב'תמיד נשחט'; סמוך לה - מתחילת עשר
  39. ^ בתמיה, ויעבור הזמן?
  40. '^ דקתני הכא יגמרו סעודתם [=אין מפסיקין’]
  41. ^ חתנו של רבי היה, ופזר מעות ללמוד תספורת של כהן גדול 8 שהיה מספר כל ראשו, ולא לגמרי, אלא מניח כל השערות קצת כדי שיהא ראשו של זה בצד עיקרו של זה, והיינו כסום יכסמו [את ראשיהם] (יחזקאל מד כ), ומימשיך טובא
  42. ^ לחוף ראשו ולהשתטף בחמין ובצונן ולהזיע
  43. ^ עורות הרבה, ובתחלת תקונן
  44. ^ של מספרים, ויהא צריך לחזר אחר זוג אחר
  45. ^ נמי לא תימא לכולא מילתא דמרחץ, אלא
  46. ^ פשמי"ר בלע"ז
  47. ^ שאין זה תחלת עשייתה
  48. ^ ואפילו הכי לכתחלה לא יכנס לה סמוך למנחה גדולה
  49. ^ שמא נתקלקלו בתוכה העורות
  50. ^ יצטער, ויהא טרוד בצערו ולא יתפלל
  51. ^ יסתרו מה שפסקו, ויחזרו בהן, וחוזר להיות תחלת הדין
  52. ^ דנימא 'שוב אין מפסיק', כדתנן 'אם התחילו כו'
  53. ^ סודר
  54. ^ ונותנו על ברכיו שלא יפול השער על בגדיו
  55. ^ סודרו הוא ראשון להפשטת בגדיו
  56. ^ את בתי זרועותיו, שקורין ברצייר"א [שיפשיל שרווליו]
  57. ^ בני בבל היו חוגרין את עצמן בחוזק, וכשאוכלין - צריכין להתירם; ובני ארץ ישראל לא היו נוהגין כן בהתרת חגורה קודם נטילת ידים
  58. ^ במסכת ברכות (דף כז:) מפני שהיא כנגד הקטר חלבים ואימורים שאין מעכבין כפרתן
  59. ^ להפסיק, אלא יגמור ואחר כך יתפלל
  60. ^ בתמיה