בספר איוב, פרק לג, מתאר אליהוא את הדרכים השונות שבהן ה' יוצר קשר עם האדם , ובין השאר הוא מתאר מצב של מחלה המביאה את האדם לסכנת חיים (איוב לג כב-כד):

"...וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ, וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים.

  אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ -

    וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר 'פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר.'".

מלאך = שליח;

מליץ = מתרגם;

אחד מני אלף = אלפית, 0.001;

ישר ו = הכינוי מתייחס לה', "אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא", וכל הייסורים שהוא מביא על האדם נועדו לטובתו, לכוון אותו לדרך נכונה.

אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, להגיד לאדם ישרו = אם נמצא שליח אחד שיוכל "לתרגם" אפילו אלפית מהמסר שיש במחלה עבור האדם החולה, ולהסביר לו את ישרו של ה', להסביר לו מדוע ה' הביא עליו מחלה זו ומה המסר שעליו להפיק ממנו - הרי שהמחלה סיימה את תפקידה, וה' יחון את החולה ויציל אותו ממוות.

באחת מתלונותיו טען איוב, שה' אינו עונה לאדם על טענותיו (איוב ט ג): "אם יחפץ לריב עמו, לא יעננו אחת מני אלף"; ואליהוא טוען, שה' דווקא כן עונה לאדם, והלוואי שהאדם יבין אפילו "אחד מני אלף" מהמסרים שה' מעביר לו.