ביאור:איוב לג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וְאוּלָם, שְׁמַע נָא אִיּוֹב מִלָּי, וְכָל דְּבָרַי הַאֲזִינָה. ב הִנֵּה נָא פָּתַחְתִּי פִי, דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּי. ג יֹשֶׁר לִבִּי אֲמָרָי יתבטא בדברי, וְדַעַת שְׂפָתַי דברי הדעת היוצאים משפתי בָּרוּר מִלֵּלוּ בבהירות מיללו שפתי. ד רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי, וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי. ה אִם תּוּכַל - הֲשִׁיבֵנִי, עֶרְכָה לְפָנַי סדר את תגובתך אלי הִתְיַצָּבָה עמוד ותדון איתי. ו הֵן אֲנִי כְפִיךָ כפי שאתה לָאֵל כלפי האל (ואין לך לחשוש ממני), מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי מעפר נחתכתי, נוצרתי כמו כל בני האדם ("וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם, עָפָר מִן הָאֲדָמָה") גַם אָנִי. ז הִנֵּה אֵמָתִי אימה הבאה ממני לֹא תְבַעֲתֶךָּ, וְאַכְפִּי עָלֶיךָ כפייתי והלחץ שלי עליך לֹא יִכְבָּד לא יעיק עליך.
ח אַךְ אָמַרְתָּ אסכם את מה שאמרת בְאָזְנָי, וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָע ששמעתי ממך: ט "זַךְ אֲנִי, בְּלִי פָשַׁע, חַף אָנֹכִי, וְלֹא עָוֺן לִי. י הֵן תְּנוּאוֹת תואנות, סיבות לכאורה עָלַי יִמְצָא, יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לוֹ. יא יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי, יִשְׁמֹר כָּל אָרְחֹתָי יעקוב ויגביל את דרכי (כדברי איוב, לעיל יג, כז) ".
יב הֶן זֹאת בדבריך על כך שה' מחפש תואנות לֹא צָדַקְתָּ, אֶעֱנֶךָּ, כִּי יִרְבֶּה שהרי יגדל (ולכן אין ליחס לה' התנהגות כזאת) אֱלוֹהַ מֵאֱנוֹשׁ. יג מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ רבת, טענת כִּי כָל דְּבָרָיו שלגבי כל טענותיו של האדם לֹא יַעֲנֶה? יד כִּי בְאַחַת באופן אחד יְדַבֶּר אֵל, וּבִשְׁתַּיִם או באופן אחר ידבר לֹא יְשׁוּרֶנָּה למי שלא יראה את מה שה' רומז לו.
טו בַּחֲלוֹם, חֶזְיוֹן לַיְלָה, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים, בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב. טז אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים, וּבְמֹסָרָם במוסר והעצות שה' מראה להם בחלום יַחְתֹּם יעשה רושם בקירבם. יז לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה כדי לגרום לאנשים לסור ממעשיהם הרעים, וְגֵוָה וממידת הגאווה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. יח יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת מליפול לשאול, למוות, וְחַיָּתוֹ ואת חייו מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח מלמות בחרב.
יט וְהוּכַח האדם יתייסר בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ, (וריב) וְרוֹב עֲצָמָיו אֵתָן את עצמותיו הרבות לא יוכל להזיז (הן איתנות - קבועות במקומן). כ וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ תמאס נפשו (מרוב כאביו) לָחֶם, וְנַפְשׁוֹ ונפשו תבחל אפילו ב- מַאֲכַל תַּאֲוָה. כא יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי מלראותו, עד כדי כך שלא יראו אותו, (ושפי) וְשֻׁפּוּ יטחנו עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ עד כדי שלא יהיה ניתן להבחין בהן. כב וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ, וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים תתקרב למלאכי החבלה (למלאך המוות). כג אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ סנגור, שיגיד עליו דברים טובים אֶחָד מִנִּי אָלֶף מתוך 1000 מלאכים המדברים בגנותו, לְהַגִּיד לְאָדָם על האדם את יָשְׁרוֹ - כד וַיְחֻנֶּנּוּ אז ה' יחון אותו וַיֹּאמֶר ה' יגיד למלאך המות: "פְּדָעֵהוּ פדהו, הצל אותו תמורת כופר (שאתן לך, כפי שכתוב בסוף הפסוק) מֵרֶדֶת שָׁחַת מלרדת לשאול, למות, מָצָאתִי כֹפֶר במה לכפר על עוונותיו". כה רֻטֲפַשׁ ישמין בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יותר משהיה בנעוריו, יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו. כו יֶעְתַּר יתפלל אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ, וַיַּרְא פָּנָיו את פני ה' בִּתְרוּעָה בתפילה המלווה בתרועות שמחה, וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ ה' ישיב לאדם את הגמול המגיע לו על צדקתו. כז יָשֹׁר יביט עַל אֲנָשִׁים, וַיֹּאמֶר: "חָטָאתִי, וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי ואת דרך הישר עיקמתי, וְלֹא שָׁוָה השתלם לִי". כח פָּדָה (נפשי) נַפְשׁוֹ ה' פדה את נפשו של אדם זה מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת, (וחיתי) וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר נפשו את האור תִּרְאֶה. כט הֶן כָּל אֵלֶּה חלומות, ייסורים, רפואה מהחולי, תפילה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם-שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר. ל לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת, לֵאוֹר להיות מואר בְּאוֹר הַחַיִּים.
לא
הַקְשֵׁב אִיּוֹב, שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר.
לב
אִם יֵשׁ מִלִּין - הֲשִׁיבֵנִי, דַּבֵּר - כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.
לג
אִם אַיִן אין מילים בפיך - אַתָּה שְׁמַע לִי. הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ אלמד אותך חָכְמָה.
{ס}
<< · ביאור:איוב · לג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- המילה "שחת" חוזרת בפרק 5 פעמים - יתכן שבפסוק כח ("מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת") המשמעות שונה: מלשון השחתה, או שהשחת הוא מקום בו עוברים המתים אל השאול.
- "כִּי בְאַחַת יְדַבֶּר אֵל, וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה" (יד) ... "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם-שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (כט) - השימוש במספרים עוקבים רומז לכך שפסוק כט סוגר את העניין שנפתח בפסוק יד.
- "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד... מָצָאתִי כפֶר" (כג-גד) - הפסוקים נאמרים בטקס הכפרות, ולאחריהם: "זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. וכו' "
- פירוש נוסף לפסוקים אלו (על פי דעת מקרא): אִם יֵשׁ עָלָיו מעליו, בינו לבין ה' מַלְאָךְ מֵלִיץ מתורגמן, האומר את דברי ה' לאדם (כמו "כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם" - בראשית מב כג) אֶחָד מִנִּי אָלֶף שיסביר לאדם אפילו רק דבר 1 מתוך 1000 דברי ה', לְהַגִּיד מליץ שאומר לְאָדָם לבני האדם יָשְׁרוֹ את דבריו הישרים של ה' - וַיְחֻנֶּנּוּ אז האדם יבין, וישפר דרכיו, וה' יחון אותו, וַיֹּאמֶר: פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר.
