ביאור:איוב יב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: ב אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם חבורה מכובדת (נאמר בלעג), וְעִמָּכֶם וכאשר אתם תמותו תָּמוּת חָכְמָה. ג גַּם אבל גם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם, לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם, וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה למי אין ידיעות כמוכם, הרי כל אחד יודע את הדברים שאמרתם. ד שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ בעיני חברי אֶהְיֶה. קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ בעבר קראתי לה' והוא ענה לי, שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים וכעת אני מושא לצחוק בידי כל "צדיק תמים" (כפי שאתם מדמים להיות). ה לַפִּיד בּוּז לפיד שבמקום להפיץ אור הוא מפיץ בוז כלפי הסובלים לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן (הלפיד נמצא) במחשבות אדם יהיר, נָכוֹן מוכן ומזומן ללעוג לְמוֹעֲדֵי רָגֶל על מי שמועדים ונופלים (איוב מאשים את רעיו על ידי שימוש במשל זה, בכך שהם לועגים לו כי הם שאננים, ולא סבלו יסורים כמוהו). ו יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים אוהלים שלווים לְשֹׁדְדִים, וּבַטֻּחוֹת מקומות בטוחים לְמַרְגִּיזֵי אֵל, לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ לכל אותם שה' הביא את השלוה להם בידיו (איוב מתלונן על כך שה' לעיתים מגן על הרשעים). ז וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ קבוצת בהמות, הן יורו לך דברים פשוטים אלו, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ. ח אוֹ שִׂיחַ תדבר לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ, וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם. ט מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה, כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת הגנה על הרשעים. י אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ של כל אדם, בשר ודם. יא הֲלֹא אֹזֶן - מִלִּין תִּבְחָן יכולה להבחין בין קולות שונים (וגם אותה עשה ה'), וְחֵךְ - אֹכֶל יִטְעַם לוֹ. יב בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים ובמאריכי ימים תְּבוּנָה. יג עִמּוֹ בזכות ה' חָכְמָה וּגְבוּרָה, לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה. יד הֵן יַהֲרוֹס כאשר ה' יהרוס משהו - וְלֹא יִבָּנֶה יהיה זה הרס יסודי שאי אפשר לבנות בחזרה, יִסְגֹּר עַל אִישׁ אם ה' יכלא איש - וְלֹא יִפָּתֵחַ. טו הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם בעד המים וְיִבָשׁוּ, וִישַׁלְּחֵם ואם ישחרר מים רבים וְיַהַפְכוּ אָרֶץ זרם מים החזק יסחוף אדמה. טז עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה התכונות החיוביות שנתן לאנשים הטובים, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה אבל הוא גם נתן יכולת לטועים ולמטעים. יז מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל, וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל ישגע. יח מוּסַר מְלָכִים הכבלים שבהם המלכים אסרו את הפושעים פִּתֵּחַ, וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר חגורה בְּמָתְנֵיהֶם של הפושעים. יט מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאֵתָנִים את הקבועים בתפקידם יְסַלֵּף מטעה. כ מֵסִיר שָׂפָה את יכולת הדיבור לְנֶאֱמָנִים שהמישרה שלהם נאמנת להם, שיש להם קביעות, וְטַעַם בינה זְקֵנִים של מנהיגים יִקָּח. כא שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים שרים, וּמְזִיחַ ואת חגורת אֲפִיקִים כובשי המדינות רִפָּה. כב מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת עצות נסתרות מִנִּי חֹשֶׁךְ, וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת דברים חבויים. כג מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם מגביה את הגוים, גורם לממלכות להיות עצומות, אבל אז: וַיְאַבְּדֵם, שֹׁטֵחַ פורש רשת לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם לוכד אותם. כד מֵסִיר לֵב את חוכמת רָאשֵׁי עַם הָאָרֶץ, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. כה יְמַשְׁשׁוּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר את דרכם בחשכה גדולה שאין בה אור כלל, וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר.
<< · ביאור:איוב · יב · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הדגשנו את הביטוי "מוֹלִיךְ _ שׁוֹלָל" החוזר פעמיים. הצירוף 'הולכת שולל' מופיע גם במיכה א ח: "עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה, אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם" ולפי ההקשר מפרש שם הראב"ע: "כמו אדם ששללו בגדיו ונשאר ערום. או הזכיר שולל, כי המשוגע שהוא מטורף מדעתו, דרכו ללכת שולל וערום. והוא מגזרת שובב. וכן טעם: 'מוליך יועצים שולל'." ולשיטתו פירש בפירקנו: "שולל מדעת". ע"פ פירוש זה התגלגלה משמעות הביטוי בימינו - 'השלה', 'רימה'. (להרחבה ראו באתר האקדמיה ללשון העברית)