ביאור:איוב ז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

חיי האדם קצרים וקשים; איוב סובל גם בלילות

"מִנִּי אָרֶג" (פסוק ו) - נול אריגה קדום

א הֲלֹא צָבָא עבודה לזמן קצוב לֶאֱנוֹשׁ (על) עֲלֵי אָרֶץ, וְכִימֵי שָׂכִיר קצרים כמו ימים ששכיר מתחייב לעבודה מסויימת, שבסיומה החוזה מסתיים יָמָיו. ב כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל לשעות בהם השמש שוקעת, לסיום מלאכתו בערב, וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ לקבל את שכר עבודתו. ג כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי נפלו לי בנחלה, נפלו בחלקי יַרְחֵי שָׁוְא חודשים של עבודה ללא תועלת, וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ ניתנו למנה, זומנו לִי. ד אִם שָׁכַבְתִּי, וְאָמַרְתִּי: "מָתַי אָקוּם אצפה לבוקר כי בלילה אני סובל מנדודי שינה". וּמִדַּד עָרֶב ומידתו של הערב בעיני (ובוודאי כל הלילה) התארכה, וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף עד הבוקר. ה לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה תולעים (וגיש) וְגוּשׁ עָפָר וגם עפר הוא לבושי (דימויים של מת הקבור באדמה). עוֹרִי העור שלי רָגַע מקומט, סדוק וַיִּמָּאֵס נמס, זב מפצעי. ו יָמַי קַלּוּ מיהרו להיגמר מִנִּי אָרֶג יותר ממכשיר האריגה (בוכיר) המועבר במהירות בין החוטים, וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה.

איוב פונה לה': חיי קצרים ואני מרגיש צורך לדבר; עוונותי לא משפיעים עליך; סלח לי ותן לי למות

ז זְכֹר כִּי רוּחַ כמו רוח הנושבת ונעלמת חַיָּי, לֹא תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב לחיות. ח לֹא תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי עין שתרצה לראות אותי, עֵינֶיךָ בִּי אתה רק נותן עיניך בי וְאֵינֶנִּי. ט כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ - כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה. י לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ. יא גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי אמנע מלדבר, אֲ‍דַבְּרָה בְּצַר רוּחִי בתחושה מרה, אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי. יב הֲ‍יָם אָנִי האם אני שר הים, אִם תַּנִּין יצור ים קדמון, כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר?! יג כִּי אָמַרְתִּי: "תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי מיטתי (בשנתי לא ארגיש את יסורי), יִשָּׂא בְשִׂיחִי יעזור לסחוב את רוגזי מִשְׁכָּבִי" - יד וְחִתַּתַּנִי אך במקום זאת, אתה תפחיד אותו בַחֲלֹמוֹת, וּמֵחֶזְיֹנוֹת ובגלל חזיונות הלילה תְּבַעֲתַנִּי. טו וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי, מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי ונפשי תבחר לי מוות מאשר את קיום עצמותי. טז מָאַסְתִּי נמאס לי מחיי, מאשר ש- לֹא לְעֹלָם אֶחְיֶה. חֲדַל מִמֶּנִּי הפסק לפנות אלי כִּי הֶבֶל יָמָי. יז מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ שאתה עושה אותו לגדול ומכובד בכך שאתה מתייחס אליו, וְכִי תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ? יח וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים בכל בוקר, לִרְגָעִים בכל רגע תִּבְחָנֶנּוּ? יט כַּמָּה עד מתי לֹא תִשְׁעֶה תסור, תרפה מִמֶּנִּי? לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי גם לזמן קצר? כ חָטָאתִי - מָה אֶפְעַל לָךְ אך מה גרמתי לך בכך נֹצֵר הָאָדָם? לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ כביכול חטאי פוגעים בך, וָאֶהְיֶה עָלַי עליך (תיקון סופרים) לְמַשָּׂא? כא וּמֶה למה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת עֲוֺנִי? כִּי עַתָּה שהרי אם היית נושא את פשעי (אם היית סולח לי, הייתי יכול למות בשלווה) לֶעָפָר אֶשְׁכָּב, וְשִׁחֲרְתַּנִי (ולאחר שאמות) אם תבקשני וְאֵינֶנִּי. {פ}

<< · ביאור:איוב · ז · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ" (פסוק יז) - מזכיר את "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" (תהלים ח, ה) אלא שבתהלים הדברים באים בהתפעלות וכאן בסארקזם מריר, בזעם עצור - האל אכן פוקד את האדם, אך איוב ברצון היה מוותר על פקידה שכזו. (על פי דניאל שרשבסקי)