ביאור:איוב לב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

הקדמה לדברי אליהוא - הוא חיכה לשמוע את דברי שלושת רעי איוב כי הם מבוגרים ממנו

א וַיִּשְׁבְּתוּ הפסיקו שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנוֹת אֶת אִיּוֹב, כִּי בגלל שהבינו שאין טעם לשכנע אותו בכך שייסוריו באים על חטאים הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו. {פ}
ב וַיִּחַר אַף אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת רָם - בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ, עַל צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים על כך שמחשיב עצמו צדיק יותר מה'. ג וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ, עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה לא מצאו הסבר לייסורי איוב וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב ולכן נאלצו לטעון שאיוב חטא. ד וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת ליד אִיּוֹב בִּדְבָרִים, כִּי זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים. ה וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיִּחַר אַפּוֹ. {פ}

אליהוא: חששתי לדבר קודם, אך התרשמתי שאין בפיכם מענה לדברי איוב

ו וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר:

צָעִיר אֲנִי לְיָמִים, וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים - עַל כֵּן זָחַלְתִּי פחדתי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם מלחוות את הדעה שלי מולכם. ז אָמַרְתִּי בליבי: יָמִים חוכמה ונסיון שנצברו שנים רבות יְדַבֵּרוּ, וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה. ח אָכֵן אבל רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ החכמה לא בהכרח קשורה לגיל, אלא היא מגיעה מרוח ה', וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם תלמד בינה את בני האֱנוֹשׁ. ט לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ לא הרבה מהזקנים חכמים, וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט ולא רבים הזקנים שיודעים לשקול נכון את הצדדים ולעשות משפט צדק. י לָכֵן אָמַרְתִּי: שִׁמְעָה לִּי! אֲחַוֶּה דֵּעִי אַף אָנִי. יא הֵן הוֹחַלְתִּי המתנתי בסבלנות לְדִבְרֵיכֶם, אָזִין אאזין, אקשיב עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם לדבריכם (שאתם רואים בהם דברי תבונה), עַד תַּחְקְרוּן מִלִּין עד שתסיימו את המילים שבחרתם לאחר חקירה מעמיקה. יב וְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָן כלפיכם אסתכל, וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ מי שיחלוק עליו עוֹנֶה אֲמָרָיו או מי שיענה לו על דבריו מִכֶּם. יג פֶּן תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חָכְמָה אנחנו בטוחים לגבי סיבת יסורי איוב, אֵל יִדְּפֶנּוּ, לֹא אִישׁ אך את איוב עצמו אין אִישׁ המסוגל להעמידו על טעותו (אלא רק האֵל יכול לנצחו בדברים). יד וְלֹא עָרַךְ אֵלַי מִלִּין איוב אמנם לא סידר את דבריו כדי להתווכח איתי, וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ אך אם היה עושה כן, לא הייתי עונה לו כמוכם.

טו חַתּוּ, לֹא עָנוּ עוֹד לאיוב: רעיך פחדו, ולא ענו לדבריך, הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם הסירו מפיהם מִלִּים. טז וְהוֹחַלְתִּי ציפיתי, אך התאכזבתי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ עצרו מלדבר, לֹא עָנוּ עוֹד.

אינני יכול יותר להחזיק את הדברים בתוכי; אדבר ללא גינונים

יז אַעֲנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי, אֲחַוֶּה דֵעִי אַף אָנִי. יח כִּי מָלֵתִי אני מלא מִלִּים, הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי הרגשות שבתוכי מציקים לי, ואני לא יכול לשתוק. יט הִנֵּה בִטְנִי כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ רגשותי בתוכי הם כמו בקבוק ובו יין תוסס, והבקבוק סגור היטב למרות הלחץ הפנימי, כְּאֹבוֹת כמו נאד של יין חֲדָשִׁים יִבָּקֵעַ כאשר מניחים יין בכלי חדש לפעמים מהתסיסה הוא שובר את הכלי. כ אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי, אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.

כא אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ אתחנף למישהו מסוים, וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה וגם לא אשתמש בכינויי כבוד. כב כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה כי אין דרכי לכנות בגינוני כבוד, אלא להגיד את הדברים ישירות, כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי כי אני צעיר, שהרי רק זמן מועט עבר מאז שעשה אותי בוראי (ולכן לא למדתי עדיין לדבר נחרצות באופן מכובד).

<< · ביאור:איוב · לב · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט" (פסוק ט) - נקט 'משפט' אצל 'זקנים' לפי שהזקנים היו השופטים, כידוע בכמה מקראות. (דעת מקרא)
"כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ" (פסוק יט) - מטונימיה
"יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי" (פסוק כב) - לשון נופל על לשון