ביאור:איוב טו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר: ב הֶחָכָם האם חכם יַעֲנֶה דַעַת רוּחַ דברי הבל? וִימַלֵּא קָדִים ברוח, בדברים ריקים, את - בִּטְנוֹ? ג הוֹכֵחַ בְּדָבָר ידון בדברים (כנגד דברי איוב, לעיל יג, ג: "אוּלָם אֲנִי אֶל שַׁדַּי אֲדַבֵּר, וְהוֹכֵחַ אֶל אֵל אֶחְפָּץ") לֹא יִסְכּוֹן שלא יועיל, וּמִלִּים וישתמש במילים לֹא יוֹעִיל בָּם? ד אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה בדבריך מבטל את יראת ה', וְתִגְרַע שִׂיחָה ודבריך יהיו גרועים לִפְנֵי אֵל. ה כִּי יְאַלֵּף ילמד עֲוֺנְךָ פִיךָ את פיך לדבר דברים המושפעים מעוונותיך, וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים מתחכמים. ו יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא אָנִי, וּשְׂפָתֶיךָ יַעֲנוּ בָךְ.
ז הֲרִאישׁוֹן אָדָם האם אתה חושב שאתה האדם הראשון תִּוָּלֵד? וְלִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתָּ יולדת, נוצרת? ח הַבְסוֹד אֱלוֹהַ תִּשְׁמָע, וְתִגְרַע ומסודות ה' תיקח חלק אֵלֶיךָ חָכְמָה? ט מַה יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע? תָּבִין וְלֹא עִמָּנוּ הוּא? י גַּם שָׂב סב, אדם בְּשֵׂיבָתוֹ גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ, כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים מאריך ימים אפילו יותר מאביך.
יא הַמְעַט מִמְּךָ האם לא די לך תַּנְחֻמוֹת אֵל בדברים הטובים שה' עשה לך, וְדָבָר לָאַט עִמָּךְ ובדברים שלחש לך (שלימד אותך באמצעות דברינו אליך). יב מַה יִּקָּחֲךָ באיזה מחשבות מפתה אותך לִבֶּךָ, וּמַה יִּרְזְמוּן רומזות (מהן מחשבותיך המשפיעות על הרמזים שאנו רואים ב-) עֵינֶיךָ? יג כִּי תָשִׁיב אֶל אֵל רוּחֶךָ תפנה את נפשך לה', להקשיב לו, וְהֹצֵאתָ מִפִּיךָ מִלִּין רק אז תוכל לדבר דברי טעם.
יד מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה יהיה זכאי, חף מפשע, וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה? טו הֵן (בקדשו) בִּקְדֹשָׁיו ה' אפילו במלאכיו לֹא יַאֲמִין, וְשָׁמַיִם ואפילו קודשי השמיים (המלאכים) לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו. טז אַף כִּי ובוודאי שלא יסמוך על נִתְעָב וְנֶאֱלָח, אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם שצמא ל- עַוְלָה.
יז אֲחַוְךָ אגיד לך (כמו "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם" - לעיל יג, יז) , שְׁמַע לִי, וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּרָה. יח אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ, וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם לא הסתירו דברים שלמדו מאבותם. יט לָהֶם לאבות החכמים לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ, וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם.
כ כָּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל רועד, וּמִסְפַּר מספר מוגבל של שָׁנִים נִצְפְּנוּ נקבעו לֶעָרִיץ. כא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָיו, בַּשָּׁלוֹם אפילו בעת שלום שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ. כב לֹא יַאֲמִין שׁוּב שישוב מִנִּי חֹשֶׁךְ מהחושך, (וצפו) וְצָפוּי הוּא אֱלֵי חָרֶב שתכה בו חרב. כג נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה לחפש היכן יש לחם, יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ מתוכנן לו יוֹם חֹשֶׁךְ. כד יְבַעֲתֻהוּ יבהילו אותו צַר וּמְצוּקָה, תִּתְקְפֵהוּ תתקוף אותו הבעתה כְּמֶלֶךְ עָתִיד שצפוי לַכִּידוֹר להלחם בו.
כה כִּי נָטָה הרשע (וכן רומז כאן אליפז שגם איוב עשה כך) הניף אֶל אֵל יָדוֹ כלפי ה' את זרועו, בסימן של כוונת מלחמה, וְאֶל שַׁדַּי יִתְגַּבָּר יתאמץ להתריס. כו יָרוּץ אֵלָיו כלפי ה' בְּצַוָּאר בצואר מורם בגאווה, בַּעֲבִי גַּבֵּי מָגִנָּיו חמוש במגנים עבים (עם גבות, שכבות, קשקשים). כז כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ בשומן שלו (היה לו מזון רב) והוא שימש לו כמגן (שהוזכר בפסוק הקודם), וַיַּעַשׂ פִּימָה בטן גדולה, כרס עֲלֵי כָסֶל על הכסלים, איזור חלציו.
כח וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת במקומות לא מיושבים, בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ, אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים נועדו להפוך לעיי חרבות. כט לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ לא יהיה קיום לרכושו, וְלֹא יִטֶּה יפנה, ישאר לָאָרֶץ לעולם, ליורשיהם מִנְלָם דבר משלהם. ל לֹא יָסוּר מִנִּי חֹשֶׁךְ, יֹנַקְתּוֹ את השורש שלו תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת חום לוהט, וְיָסוּר ימות בְּרוּחַ פִּיו בידי רוח מפיו של ה'.
לא אַל יַאֲמֵן לא כדאי לו להאמין (בשו) בַּשָּׁיו נִתְעָה בשוא שהוא טועה להאמין בו, כִּי שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ. לב בְּלֹא יוֹמוֹ לפני יום מותו, לפני הזמן הקצוב לחייו תִּמָּלֵא תמלא שעתו - ימות טרם זמנו, וְכִפָּתוֹ צמרתו (נמשל לעץ - ובנמשל כנראה הכוונה לראשו לֹא רַעֲנָנָה. לג יַחְמֹס יאבד כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ כמו גפן שפירותיה נשרו כשהם בוסר, וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ כמו עץ זית שפרחיו נושרים לפני שהם הופכים לפירות.
לד
כִּי עֲדַת חָנֵף חבורת רשעים - גַּלְמוּד סופה להיות בודדה, וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד את בתיהם של מי שבנו אותם בכספי שוחד.
לה
הָרֹה עָמָל מי שנכנסים להריון של חטאים, והבטן שלהם תכין דבר רמייה, כפי שכתוב בסוף הפסוק (נמשל: הזוממים רשע) וְיָלֹד אָוֶן מהריון זה יוולד צער (נמשל: סופם שרק יפסידו מכך), וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה.
{ס}
<< · ביאור:איוב · טו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- בפרק זה מתחיל הסבב השני בספר:
- ד'–יד': סבב ויכוחים ראשון (אליפז, איוב, בלדד, איוב, צופר, איוב)
- טו'–כא': סבב ויכוחים שני (אליפז, איוב, בלדד, איוב, צופר, איוב)
- "וְלִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתָּ" (פסוק ז) - שמא סבור אתה שאתה החוכמה בעצמה שעליה נכתב (משלי ח כה): "לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי".