ביאור:איוב י
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א נָקְטָה מאסה נַפְשִׁי בְּחַיָּי, אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי אתן לצערי שישאר עלי (כי התייאשתי מלנסות מלדחות אותו), אֲדַבְּרָה בְּמַר נַפְשִׁי. ב אֹמַר אֶל אֱלוֹהַּ: "אַל תַּרְשִׁיעֵנִי, הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי. ג הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק? כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ? וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים בדרך בה הרשעים יועצים ללכת הוֹפָעְתָּ באת, נגלית. ד הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ? אִם כִּרְאוֹת אֱנוֹשׁ תִּרְאֶה? ה הֲכִימֵי אֱנוֹשׁ יָמֶיךָ האם חייך קצרים ומתוך חיפזון טעית בדיני? אִם שְׁנוֹתֶיךָ כִּימֵי גָבֶר? - ו כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֺנִי, וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ. ז עַל דַּעְתְּךָ יודע אתה כִּי לֹא אֶרְשָׁע, וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל ובכל זאת אתה מעניש אותי, ואין דרך להינצל מכך.
ח יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי, יַחַד סָבִיב והנה כעת אותן ידיים, מכל הצדדים וַתְּבַלְּעֵנִי תשחיתני. ט זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר כאילו אני עשוי מחמר, גוש אדמה עֲשִׂיתָנִי, וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי. י הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי כטיפת חלב הנוצקת לתבנית כדי לעשות ממנה גבינה (ורומז גם לזרע שנראה כמו חלב שממנו נוצר הוולד), וְכַגְּבִנָּה ההופכת מנוזל (חלב) למוצק תַּקְפִּיאֵנִי. יא עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי, וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי תפרוס מעלי כסוכה. יב חַיִּים וָחֶסֶד חיים של הבטחה לשמור עלי כל חיי עָשִׂיתָ עִמָּדִי, וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי בפקודתך נשמרה רוחי בגופי מדי יום ביומו. פירוש אחר: רוחי שמרה על התפקיד שנתת לה.
יג וְאֵלֶּה הדברים בפסוקים הבאים צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ, יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ שמור עמך: יד אִם חָטָאתִי - וּשְׁמַרְתָּנִי תשגיח עלי ותוודא שלא אמלט מעונש, וּמֵעֲוֺנִי לֹא תְנַקֵּנִי. טו אִם רָשַׁעְתִּי - אַלְלַי לִי אבוי לי, וְצָדַקְתִּי ואף אם צדקתי - לֹא אֶשָּׂא רֹאשִׁי אסבול יסורים ואכופף את ראשי בצער. שְׂבַע קָלוֹן שבעתי קלון וּרְאֵה עָנְיִי וראיתי את צערי. טז וְיִגְאֶה אתה מתגאה ביסורי כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי כאילו הייתי אריה שצדת אותי, וְתָשֹׁב תִּתְפַּלָּא בִי ותפליא בי את מכותיך. יז תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ נגעיך, מכאוביך נֶגְדִּי, וְתֶרֶב כַּעַשְׂךָ כעסך עִמָּדִי, חֲלִיפוֹת ענשים מתחלפים, מגוונים וְצָבָא ענשים הבאים לתקופות קצובות ברצף עִמִּי.
יח
וְלָמָּה מֵרֶחֶם הֹצֵאתָנִי, אֶגְוַע הלוואי והייתי מת וְעַיִן לֹא תִרְאֵנִי.
יט
כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתִי כאילו לא נולדתי אֶהְיֶה, מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר אוּבָל.
כ
הֲלֹא מְעַט יָמַי (יחדל) וַחֲדָל ולכן בבקשה חדל מלייסר אותי, (ישית) וְשִׁית מִמֶּנִּי ושים (הסר) את ליבך ממני וְאַבְלִיגָה מְּעָט וכך אוכל להתעלם קצת מכאבי.
כא
בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב, אֶל אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת.
כב
אֶרֶץ עֵפָתָה חשוכה כְּמוֹ אֹפֶל, צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים ואי סדר, וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל וגם אם תהיה שם זריחה של אור כלשהו, היא תהיה אפלה".
{פ}
<< · ביאור:איוב · י · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר כאילו אני עשוי מחמר עֲשִׂיתָנִי, וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי" (פסוק ט) - בדומה לבראשית ג יט: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".