ביאור:איוב מב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר:
ב
(ידעת) יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל, וְלֹא יִבָּצֵר לא נמנעת מִמְּךָ מְזִמָּה כל מחשבה (אתה יכול לעשות כל העולה על רוחך).
ג
מִי זֶה מַעְלִים עֵצָה כיצד קרה הדבר שנעלמה ממני החכמה בְּלִי דָעַת וכיצד אני בלי דעת? לָכֵן הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין מבלי להבין מה אני אומר, נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי דיברתי על דברים שלא ידועים לי וְלֹא אֵדָע.
ד
שְׁמַע נָא וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר, אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי והסבר לי (פסוק זה מתייחס לעבר: בכל תלונותי ביקשתי שתשמע אותי, וכעת לאחר שמלאת את בקשתי, אוסיף ואומר:).
ה
לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ מה שידעתי עליך בעבר הגיע אלי רק כשמועה, וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ.
ו
עַל כֵּן אֶמְאַס בדברים שאמרתי בעבר וְנִחַמְתִּי אני מתחרט עליהם, עַל עָפָר וָאֵפֶר על מילים שאמרתי, כי אני בסה"כ עפר ואפר.
{פ}
ז וַיְהִי אַחַר דִּבֶּר יְהוָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל אִיּוֹב, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי הגדול ברעי איוב:
חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי עלי ,למעני נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב. ח וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב, וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם, וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם. כִּי אִם פָּנָיו רק את פניו של איוב אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה חרפה, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב.
ט
וַיֵּלְכוּ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי, וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי, צֹפַר הַנַּעֲמָתִי, וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם יְהוָה. וַיִּשָּׂא יְהוָה אֶת פְּנֵי אִיּוֹב.
י
וַיהוָה שָׁב אֶת (שבית) שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ, וַיֹּסֶף יְהוָה אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה כפליים.
יא
וַיָּבֹאוּ אֵלָיו כָּל אֶחָיו וְכָל (אחיתיו) אַחְיוֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים חבריו בעבר, וַיֹּאכְלוּ עִמּוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ, וַיָּנֻדוּ לוֹ השתתפו בצערו וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבִיא יְהוָה עָלָיו, וַיִּתְּנוּ לוֹ אִישׁ כל אחד מהם קְשִׂיטָה מטבע (כמו בבראשית לג יט) אֶחָת, וְאִישׁ נֶזֶם זָהָב אֶחָד.
{ס}
.jpg)
| איוב ושלושת בנותיו - איור מאת ויליאם בלייק, 1800 |
יב
וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ כך שיהיה לו יותר ממה שהיה לו בהתחלה, וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת.
יג
וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה שתי שביעיות בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.
יד
וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה, וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן-הַפּוּךְ.
טו
וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם.
{ס}
טז וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, (וירא) וַיִּרְאֶה אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו, אַרְבָּעָה דֹּרוֹת ואת ניניו. יז וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.
<< · ביאור:איוב · מב
| הבהרה: | |
|---|---|
|
הערות
- "עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר" (פסוק ו) - כאברהם שאמר "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח כז) שגם הוא דן עם ה' בענייני שכר ועונש (לגבי השמדת סדום) ואמר "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט", אך לבסוף קיבל את הכרעת ה'.
- "וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ" (פסוק י) - מכאן למדו חז"ל (בבא קמא צב א): "כל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה".
