ביאור:איוב לט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע? חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר התשמור עת (התדע מתי) המלטת האילות? ב תִּסְפֹּר יְרָחִים האם תספור את חודשי הריונן, עד ש- תְּמַלֶּאנָה תישלם תקופת ההריון, וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה לידתן? ג תִּכְרַעְנָה, יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה הוולדות שלהן יצאו מגופן הנבקע בלידה, חֶבְלֵיהֶם את עובריהן תְּשַׁלַּחְנָה תוצאנה. ד יַחְלְמוּ יתחזקו בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ בַבָּר בחוץ, בשדה, יָצְאוּ וְלֹא שָׁבוּ לָמוֹ לאימותיהם.
 |
 |
 |
 |
ה מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חמור בר חָפְשִׁי לחופשי (כך שבניגוד לחמור הבית, את החמור הבר לא הצליח האדם לביית)? וּמֹסְרוֹת רצועות קשירה עָרוֹד סוג נוסף של חמור בר מִי פִתֵּחַ? ו אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בערבות בֵיתוֹ, וּמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה באיזור מדברי (כמו בירמיהו יז ו: "וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב"). ז יִשְׂחַק יזלזל, לא ירא לַהֲמוֹן קִרְיָה בשומעו המולת עיר (ההמולה כוללת צעקות של אנשים המזרזים את הבהמות שלהם), תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ את הקולות של מי שרודה בבהמה לֹא יִשְׁמָע העָרוֹד לא יתייחס. ח יְתוּר (למרות שהעָרוֹד גר במדבר ואין שם אדם שיאכיל אותו) ישוטט ויחפש ב- הָרִים מִרְעֵהוּ, וְאַחַר כָּל יָרוֹק צמח טרי יִדְרוֹשׁ.
ט הֲיֹאבֶה האם ירצה רֵּים ראם, בהמת בקר גדולה - כנראה שור הבר עָבְדֶךָ לעבוד בשבילך? אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ ישן בסמוך לכלי בו תגיש לו מזון? י הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ לחרוש בתלם שהחבל בו הוא קשור מושך אותו לשם? אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים ירכך את אדמת שדות העמק אַחֲרֶיךָ לאחר החריש הראשוני שעשית? יא הֲתִבְטַח בּוֹ כִּי רַב כֹּחוֹ, וְתַעֲזֹב אֵלָיו תניח בידו (כמו "וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף" - בראשית לט ו) יְגִיעֶךָ לעשות את עבודתך? יב הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי (ישוב) יָשִׁיב זַרְעֶךָ יסחב לביתך על גבו את תבואתך, כבהמת משא מבויתת, וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף?
יג כְּנַף רְנָנִים האם בראת כנף של ציפור שיר נֶעֱלָסָה עליזה? אִם האם בראת אֶבְרָה כנף? חֲסִידָה את החסידה? וְנֹצָה את הנוצות היפות שיש לציפורים? יד כִּי תַעֲזֹב ראה פלא (שניתן ללמוד ממנו שה' משגיח גם על בעלי חיים שאינם חכמים): יש ציפור שתניח לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ, וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם ועל האדמה תדגור עליהן - טו וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ עלולה לדרוך עליה (על האם, וכן על הביצים) ולבקע אותה, וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ תרמוס אותה. טז הִקְשִׁיחַ אותה ציפור הכבידה את ליבה, והסירה מליבה את בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ כאילו אינם שלה, לְרִיק יְגִיעָהּ לשווא היתה המאמץ שלה בדגירה על הביצים בְּלִי פָחַד מבלי לחשוש לגורלן. יז כִּי הִשָּׁהּ השכיחה (כמו "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי"), החסיר מהציפור אֱלוֹהַּ חָכְמָה, וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה. יח כָּעֵת כאשר בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא, תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ היא צוחקת על מי שאינם יכולים לפגוע בה כאשר היא עפה מעליהם.
| "הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה? הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה?" (יט) - סוס פאלאבלה עם רעמה ארוכה |
יט הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה? הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה? כ הְתַרְעִישֶׁנּוּ האם תגרום לו לעשות רעש חזק כָּאַרְבֶּה, הוֹד נַחְרוֹ נחירת הסוס מלאת ההוד אֵימָה מטילת אימה. כא יַחְפְּרוּ כאשר הסוס רץ, רגליו חופרות גומות בָעֵמֶק, וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ ונראה שהסוס שמח בכוחו הרב, יֵצֵא לִקְרַאת נָשֶׁק קרב. כב יִשְׂחַק לְפַחַד אל מול כלי הנשק וְלֹא יֵחָת, וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי חָרֶב. כג עָלָיו תִּרְנֶה תרון, תשמיע קול אַשְׁפָּה אשפת החיצים של הרוכב על הסוס, לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן וכן קולות הלהבים של החניתות והכידונים. כד בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא יעשה גומות (כמו בפסוק כא) ב- אָרֶץ, וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר שהוא שומע שופר המזהיר מפני אויב - כלומר איננו מפחד ממלחמה. כה בְּדֵי לנוכח ה- שֹׁפָר יֹאמַר: "הֶאָח!", וּמֵרָחוֹק גם כאשר מרחוק יָרִיחַ מִלְחָמָה, רַעַם שָׂרִים ישמע את הקולות החזקים של המפקדים וּתְרוּעָה וכן ישמע תרועות חיילים.
כו
הֲמִבִּינָתְךָ האם בזכות חוכמתך (יודעים העופות לאן לעוף בנדידתם) יַאֲבֶר יפרוס כנף ויעוף נֵץ, יִפְרֹשׂ (כנפו) כְּנָפָיו לְתֵימָן בנדידתו דרומה.
כז
אִם עַל פִּיךָ לפי דברך יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר, וְכִי יָרִים קִנּוֹ.
כח
סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן וישן, עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה וסלע מגן.
כט
מִשָּׁם חָפַר צפה על סביבתו וחיפש אֹכֶל, לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ.
ל
(ואפרחו) וְאֶפְרֹחָיו יְעַלְעוּ דָם יגמעו דם, כאשר הם אוכלים מהבשר שהנץ מביא להם, וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים במקום שיש פגרים, גופות של הנופלים בקרב (שהוזכרו לעיל כרוכבים על הסוסים. ויש בכך רמז לפחיתות ערכם של בני האדם המתגאים בגבורתם בקרב, וסופם שעופות השמים אוכלים את פגריהם) - שָׁם הוּא.
{פ}
<< · ביאור:איוב · לט · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "חֹלֵל אַיָּלוֹת" (פסוק א) - מזכיר את "קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת" (תהלים כט ט) - ההקשר שם שונה, אך בכל זאת חלק מהפרשנים ניסו ליישב את הביטוי בשני הפסוקים במשמעות דומה.
- "תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה, וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה" (פסוק ב) - לשון "מילוי" משמשת לגבי השלמת הריון, כמו למשל ב"וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" (בראשית כה כד).
- "תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ... הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה" (יח-יט) - האזכור של הסוס בסוף הפיסקה על הציפור יוצרת קישור לפיסקה הבאה שעניינה הסוס.