ביאור:איוב ו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: ב לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי כעסי, מכאובי, (והיתי) וְהַוָּתִי אסוני, מכתי בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ יָחַד תשקל כולה. ג כִּי עַתָּה מֵחוֹל יַמִּים יִכְבָּד - עַל כֵּן דְּבָרַי לָעוּ מגומגמים. ד כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי חצים שה' ירה בי תקועים בי, אֲשֶׁר חֲמָתָם את הרעל שעל החצים שֹׁתָה רוּחִי, בִּעוּתֵי דברים נוראים ומפחידים שישלח כלפי - אֱלוֹהַּ יַעַרְכוּנִי יעמדו מולי למערכה, למלחמה. ה הֲיִנְהַק פֶּרֶא חמור בר עֲלֵי דֶשֶׁא כאשר יש לו מה לאכול (אני משמיע את קולי כי אני סובל)? אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ כאשר הוא עומד ליד תערובת המזון שלו? ו הֲיֵאָכֵל תָּפֵל האם אנשים אוהבים לאכול אוכל תפל? ודאי שלא, הרי חיי תפלים, וכל הנאות החיים חסרות טעם בעיני מִבְּלִי מֶלַח? אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת בנוזל שבצמח החַלָּמוּת , שהוא תפל? ז מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי אותם הדברים שנפשי לא רצתה לגעת בהם, הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי הם כמו לחם של מכאוב בשבילי. ח מִי יִתֵּן - תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי, וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ. ט וְיֹאֵל ירצה אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי, יַתֵּר ישלח יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי ישים קץ לחיי. י וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי אם אמשיך לסבול בחיי, לפחות תהיה לי נחמה אחת (בסוף הפסוק), וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה ארתע ברעד, אתרחק באימה (בבקשתי ממנו שימית אותי) לֹא יַחְמוֹל ושלא יחמול על חיי, כִּי לֹא כִחַדְתִּי הנחמה שתהיה לי (מכל יסורי) היא שלא הסתרתי אִמְרֵי קָדוֹשׁ את מה שיש לי להגיד על ה' הקדוש.
| "רִיר חַלָּמוּת" (ו) - יש המזהים את החַלָּמוּת עם הצמח חוטמית רפואית |
יא מַה כֹּחִי כִי אֲיַחֵל אין בי כח לקוות לעתיד טוב יותר, וּמַה קִּצִּי מידת ימי חיי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי כך שאמשוך את סבלנותי (חיי קצרים מכדי שתהיה לי סבלנות להמתין לישועה בעתיד). יב אִם כֹּחַ אֲבָנִים האם חזק כמו אבנים כֹּחִי? אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ עשוי נחושת חזקה (והתשובה: ודאי שלא, ולכן אין בי כח לשאת את יסורי)? יג הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי בכוחות עצמי (אינני צריך את עצתכם, כי אינכם מחדשים לי דבר)? וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה האם העצה התרחקה מִמֶּנִּי? יד לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד (...האם התושיה רחקה ממני ועברה ל...) לאיש שמאס בברית החסד שכרת עם רעהו (איוב עוקץ את אליפז על כך שהעצות שלו לא ראויות לחבר), וְיִרְאַת ולאדם ש- שַׁדַּי יַעֲזוֹב. טו אַחַי הדברים מופנים כלפי אליפז, אך איוב רואה בו כמייצג את עמדת כל רעיו בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל נחל אכזב, שלפעמים יש ולפעמים אין בו מים, כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ בו הנחלים זורמים לעיתים. טז הַקֹּדְרִים (הנחלים הקפואים) המכוסים מִנִּי בגלל ה- קָרַח - עָלֵימוֹ על הנחלים יִתְעַלֶּם יערם שָׁלֶג. יז בְּעֵת יְזֹרְבוּ אבל כשנצרבו בחום השמש נִצְמָתוּ נכרתו, בְּחֻמּוֹ כאשר האפיק מתחמם נִדְעֲכוּ נעלמו (הקרח\שלג\מים) מִמְּקוֹמָם. יח יִלָּפְתוּ יתפתלו אָרְחוֹת דַּרְכָּם, יַעֲלוּ בַתֹּהוּ יתאדו ויעלמו וְיֹאבֵדוּ. יט הִבִּיטוּ אָרְחוֹת תֵּמָא שיירות האנשים הבאים מארץ תימא, הֲלִיכֹת שְׁבָא שיירות הבאים מארץ שבא קִוּוּ לָמוֹ לשתות מהנחלים. כ בֹּשׁוּ התאכזבו כִּי בָטָח סמכו על הנחל שבינתיים יבש, בָּאוּ עָדֶיהָ עד הנחל וַיֶּחְפָּרוּ והתאכזבו. כא כִּי עַתָּה הֱיִיתֶם לֹא הפכתם לאין (אכזבתם אותי כמו נחלים שיבשו), תִּרְאוּ חֲתַת ראיתם את משברי וַתִּירָאוּ ואתם מפחדים מה' שיביא גם עליכם אסון, ולכן אתם באים בתלונות אלי ולא אליו. כב הֲכִי אָמַרְתִּי האם בקשתי מכם: "הָבוּ לִי הביאו לי כסף? וּמִכֹּחֲכֶם מכספכם שִׁחֲדוּ תנו כופר בַעֲדִי? כג וּמַלְּטוּנִי מִיַּד צָר, וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי"? כד הוֹרוּנִי למדו אותי דבר טעם וַאֲנִי אַחֲרִישׁ. וּמַה שָּׁגִיתִי הָבִינוּ הסבירו לִי. כה מַה נִּמְרְצוּ מה רע יש ב- אִמְרֵי יֹשֶׁר, וּמַה יּוֹכִיחַ הוֹכֵחַ מִכֶּם אחד מכם כנגד דברי. כו הַלְהוֹכַח מִלִּים האם לאמר דברי תוכחה תַּחְשֹׁבוּ? וּלְרוּחַ במלים הדומות לרוח אִמְרֵי נֹאָשׁ באמירות שאין בהם ממש? כז אַף עַל יָתוֹם עלי (איוב מדמה את עצמו ליתום שמוכרים אותו לעבד) תַּפִּילוּ תפילו גורל למוכרני, וְתִכְרוּ תסחרו עַל רֵיעֲכֶם. כח וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי הסתכלו אלי, וְעַל מול פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב אני נשבע שלא אשקר. כט שֻׁבוּ נָא, אַל תְּהִי עַוְלָה אל תעשו עוול, לנטוש אותי, (ושבי) וְשׁוּבוּ עוֹד חזרו להקשיב לי עוד, צִדְקִי בָהּ כי הצדק בטענתי. ל הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה? אִם חִכִּי האם הפה שלי, דיבורי לֹא יָבִין הַוּוֹת איננו יודע לזהות מה הם דברי רשע.
<< · ביאור:איוב · ו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "עָלֵימוֹ על הנחלים יִתְעַלֶּם יערם שָׁלֶג" (טז), "תִּרְאוּ חֲתַת וַתִּירָאוּ" (כא) - לשון נופל על לשון
- "כִּי עַתָּה הֱיִיתֶם לֹא" (כא) - יש תנ"כים בהם הגירסה היא "כִּי עַתָּה הֱיִיתֶם לוֹ" במשמעות של: כעת באתם לעזרתו (של איוב).
