ביאור:איוב יז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א רוּחִי חֻבָּלָה נחבלה, יָמַי נִזְעָכוּ דעכו, קְבָרִים לִי מכל ילדי נשארו רק קברים. ב אִם לֹא לשון של שבועה הֲתֻלִים עִמָּדִי רק אנשים המהתלים בי נמצאים עימדי, וּבְהַמְּרוֹתָם כשהם ממררים את חיי תָּלַן עֵינִי העין שלי ישנה (אני ישן כדי לא לשמוע את דבריהם). ג שִׂימָה נָּא שים את ידך, הנח אותה כאות לשבועה, עָרְבֵנִי עִמָּךְ היה ערב לי, לעזור לי בעת צרה - מִי כי אם לא אתה, מי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ ילחץ לי יד, יתחייב לי. ד כִּי לִבָּם את ליבם של הסובבים אותי צָפַנְתָּ מִּשָּׂכֶל הסתרת מחוכמה, הם לא חכמים - עַל כֵּן לֹא תְרֹמֵם תגרום להם לא להתרומם, לא להתעלות. ה לְחֵלֶק למי שדברי חלקלקות יַגִּיד רֵעִים לרעיו, וְעֵינֵי בָנָיו תִּכְלֶנָה אז כעונש, העיניים של בניו תכלינה בצפייה לרשת את רכושו. ו וְהִצִּגַנִי והוא (מי שהוזכר בפסוק הקודם, והכוונה לשלושת רעיו) יציג אותי לִמְשֹׁל למשל וללעג בעיני ה- עַמִּים, וְתֹפֶת ובגיהנום לְפָנִים עוד לפני המוות אֶהְיֶה. ז וַתֵּכַהּ תכהה, הראייה תטושטש מִכַּעַשׂ מרוב כעס וייסורים עֵינִי, וִיצֻרַי אברי גופי (שאני נוצרתי בהם) כַּצֵּל יהיו כמו דבר חסר קיום כֻּלָּם. ח יָשֹׁמּוּ ישתוממו, יתרגזו יְשָׁרִים עַל זֹאת, וְנָקִי עַל חָנֵף שניהם יחד, הנקי והחנף (פירוש אחר: הנקי יזעק נגד החנף) יִתְעֹרָר כולם יזדעקו נגד עוולה זאת. ט וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ במעשיו הטובים, וּטֳהָר יָדַיִם נקי כפיים יֹסִיף אֹמֶץ.
י
וְאוּלָם כֻּלָּם תָּשֻׁבוּ וּבֹאוּ נָא בואו נא כולכם ושובו לדבר, וְלֹא אֶמְצָא בָכֶם חָכָם.
יא
יָמַי עָבְרוּ, זִמֹּתַי חיבורי האיברים של גופי, הגידים נִתְּקוּ, מוֹרָשֵׁי לְבָבִי וכן ניתקו קישורי הלב שלי, העורקים.
יב
לַיְלָה לְיוֹם יָשִׂימוּ יהפכו (ייסורי יגרמו לי שלא אצליח לישון בלילות), אוֹר קָרוֹב הנראה קרוב מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ ייסוג מפני החושך.
יג
אִם אֲקַוֶּה אני מקוה ש- שְׁאוֹל המוות יהיה בֵּיתִי, בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעָי ארפד את מיטתי, לישון שם לנצח.
יד
לַשַּׁחַת לבור השאול קָרָאתִי: "אָבִי אָתָּה", "אִמִּי" וַ-"אֲחֹתִי" לָרִמָּה קראתי לתולעים בקבר.
טו
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי? וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה יראה אותה?
טז
בַּדֵּי שְׁאֹל אל המקומות המבודדים שבשאול תֵּרַדְנָה, אִם יַחַד עַל עָפָר נָחַת יחד איתי, גם תקוותי, תרד לאדמה.
{ס}
<< · ביאור:איוב · יז · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כֻּלָּם, תָּשֻׁבוּ, וּבֹאוּ נָא" (פסוק י) - מעבר בין דיבור בנסתר\נוכחים\ציווי. כנראה שצריך לראות בכך שלושה דיבורים קצרים: "כֻּלָּם!", "תָּשֻׁבוּ!", "וּבֹאוּ נָא". בהתחלה הוא פונה בהיסוס, עובר ללשון עתיד, ורק אז מעז לעבור לציווי. (על פי דעת מקרא)