ביאור:איוב מא
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א הֵן תֹּחַלְתּוֹ תקוותו של מי שמצפה לצוד לוויתן נִכְזָבָה, הֲגַם אפילו אֶל מַרְאָיו בראייתו יֻטָל אדם מתמוטט מרוב פחד. ב לֹא אַכְזָר אין יצור אכזר כִּי יְעוּרֶנּוּ שמסוגל להעיר אותו משנתו, וּמִי הוּא - לְפָנַי יִתְיַצָּב אני מזמין אותו לעמוד מולי. ג מִי הִקְדִּימַנִי מי מצליח יותר ממני, לפגוע בלוויתן לפני - וַאֲשַׁלֵּם אתן לו פרס, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם שהרי כל מה שקיים בארץ - לִי הוּא. ד (לא) לוֹ לאדם אמיץ כזה אַחֲרִישׁ בַּדָּיו הייתי שותק כדי לשמוע אודותיו, את גבורותיו, וּדְבַר גְּבוּרוֹת גבורותיו וְחִין עֶרְכּוֹ וחן תארו.
.jpg)
| "עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר" - לווייתן כחול |
ה מִי גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ את הנמצא בתוך עורו של הלוויתן? בְּכֶפֶל רִסְנוֹ בנקודת סגר שפתיו (במקום בו מניחים רסן ברזל לבהמות) מִי יָבוֹא מי יעז להתקרב? ו דַּלְתֵי פָנָיו שפתיו הגדולות מִי פִתֵּחַ למי יש אומץ לפתוח אותן? סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה. ז גַּאֲוָה הוא מתגאה אֲפִיקֵי מָגִנִּים בחוזק הקשקשים המסודרים ברצועות, סָגוּר חוֹתָם צָר שריון הקשקשים שלו סגור היטב כמו מכסה מהודק. ח אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ יגעו הקשקשים זה בזה, וְרוּחַ וְרֶוַח לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם. ט אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ. י עֲטִישֹׁתָיו בהתעטשויותיו, בהם פורץ זרם אוויר רווי אדים מהפתח שבצד העליון של ראשו תָּהֶל אוֹר תזרח עליו אור השמש, וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר מאירות כמו קרני האור הראשונות הבוקעות בבוקר. יא מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ יצאו (הבל פיו הבוקע ממנו נראה כלפידים), כִּידוֹדֵי ניצוצות אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ יצאו ממנו. יב מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן, כְּדוּד נָפוּחַ כמו ממיכל מים רותחים וְאַגְמֹן ומהקנים שמבעירים בהם אש מתחת לדוד. יג נַפְשׁוֹ נשיפתו גֶּחָלִים תְּלַהֵט תשרוף כמו גחלים, וְלַהַב להבה מִפִּיו יֵצֵא. יד בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז, וּלְפָנָיו בפנים שלו תָּדוּץ תשמח דְּאָבָה כאב (אפילו דבר מצער יהפך לפניו לדבר משמח). טו מַפְּלֵי שכבות בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ, יָצוּק בשרו חתיכה אחת עָלָיו - בַּל יִמּוֹט. טז לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן איננו מפחד, וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית אבן הריחיים התחתונה (יציב, שלא כמו האבן העליונה שמסתובבת על ציר). יז מִשֵּׂתוֹ מאימתו יָגוּרוּ אֵלִים יפחדו גיבורים, מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ גלי הים יעלמו, יתחבאו מפניו. יח מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב החרב ביד מי שמבקש להשיגו - בְּלִי תָקוּם לא תהיה לה תקומה, חֲנִית מַסָּע וכך גם לגבי חנית גדולה (שקשה לשאת אותה) וְשִׁרְיָה וכך גם לגבי חודו של חץ. יט יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל בקלות ישבור ברזל כאילו היה תבן, לְעֵץ רִקָּבוֹן לעץ רקוב (שהוא חלש) נְחוּשָׁה תחשב בעיניו נחושת. כ לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת חץ, לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ נחשבו בעיניו אַבְנֵי קָלַע. כא כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח נחשבו בעיניו יריות של תותח (סוג של כלי נשק קדום) ויש מפרשים שמדובר באלה, וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן.
| "חָרוּץ" (כב) - מורג חרוץ |
כב
תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ גם אם יש תחתיו חרסים חדים - הם אינם מפריעים לו, יִרְפַּד אם ירפד לעצמו כמצע לרביצתו חָרוּץ מורג עם חריצים, מכשיר חקלאי מלא חידודים - עֲלֵי ירגיש כאילו הוא שוכב על טִיט שהוא רך.
כג
יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה את מעמקי הים, יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה כתערובת בשמים שבוחשים אותה הרבה כדי לערבבה היטב.
כד
אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב אחרי שהוא עובר, עדיין הנתיב בו עבר מואר, כי המים מעלים שם קצף מבריק, יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה מי הים הופכים לקצף לבן (הדומה לשערות שיבה) במקום בו עבר.
כה
אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ אין ביבשה דבר שימשול בו, הֶעָשׂוּ כי הוא עָשׂוּי לִבְלִי חָת בלי פחד.
כו
אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הלויתן רואה את כל החיות כאילו הוא נמצא גבוה מעליהן, הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ החיות הגדולות, מלאות הגאוה ואימה.
{ס}
<< · ביאור:איוב · מא · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
