המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אחריו" - כשהוא שט בים ודוחה הוא את מי הים בדרך הלוכו ואחר כי ישוט להלאה יאיר נתיבתו ר"ל הנתיב שהלך בו נראה הוא פנוי ממים כי לרוב רחבו לא במהרה ישובו המים לכסות רוחב הנתיב
"יחשוב תהום לשיבה" - כי בדרך מהלכו נדחו המים ממקומו ומעט מן המים נשאר מתחת לו ומחשיב הוא את התהום בעיני הרואה לאיש שיבה כי המקום ההוא יהיה לבן כי כשהמים עמוקים נראה חשוך ושחור אבל כשאינם עמוקים נראה לבן א"כ במהלכו ימעיט גובה המים ומחשיב התהום בעיני הרואה לאיש שיבה במראה לבן
"אחריו", שיעור הכתוב "יחשב תהום, אחריו יאיר נתיב לשיבה", ימליץ, שהתהום חושב בלבו, שגם אם הוא ירתיח את המצולה ע"י אשו הגדול, הלויתן לא ימות ע"י המהפכה הזאת, רק מן החשך הזה שיהיה בים, יאיר אחריו של הלויתן נתיב של אורה, עד שילך בנתיב האורה הזה אל השיבה, דהיינו לחיות לארך ימים עד זקנה ושיבה, והיא מליצה נפלאה שגם אם יהיה כליון כולל בים ע"י שהתהום יקיא את האש אשר בתוכו וירתיח את הים כולו, כ"ז לא יזיק לו מאומה כי הוא ינצל וילך לשיבה וזקנה:
ביאור המילות
"יחשב תהום". דרך המליצה להשאיל שכל וחכמה לכל העצמים, כמו יבין מפרשי עב, כאשר יהגה האריה התהום מושב כן בלבבו, כי אחריו יאיר נתיב לשיבה:
