ביאור:איוב לז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א אַף לְזֹאת מהרעם יֶחֱרַד לִבִּי, וְיִתַּר וכאילו ינתר מִמְּקוֹמוֹ. ב שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ את קולו הרוגז של ה', וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא. ג תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ הוא שורה, וְאוֹרוֹ הברק שלו עַל מתפשט על כל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. ד אַחֲרָיו אחרי הברק יִשְׁאַג קוֹל ישאג ה' בקול, יַרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ המעיד על גדולתו, וְלֹא יְעַקְּבֵם אף אחד לא יכול לעקוב אחרי הברק והרעם ולגלות לאן הם מגיעים כִּי כאשר יִשָּׁמַע קוֹלוֹ. ה יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת בדרך נפלאה, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָע ואנחנו לא יכולים לדעת איך ה' עושה זאת, ומה תכלית הרעמים. ו כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר: "הֱוֵא היה מונח על ה- אָרֶץ", וְגֶשֶׁם מָטָר הוא ממטיר, וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ והוא גשם שה' ממטיר בכוחו הרב. ז בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם נפלאות ה' יעשו רושם, כמו חותמת בולטת על היד, לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ האנשים שה' עשה. ח וַתָּבֹא חַיָּה בְמוֹ אָרֶב בתוך מקום מכוסה מפני הגשם, וּבִמְעוֹנֹתֶיהָ תִשְׁכֹּן. ט מִן הַחֶדֶר מהאוצר, מהמקום בו ה' שומר את הרוח תָּבוֹא סוּפָה, וּמִמְּזָרִים ממקום שמור קָרָה תבוא רוח קרה. י מִנִּשְׁמַת אֵל מהרוח הקרה המנשבת בעולם, וכביכול ה' נשף אותה יִתֶּן קָרַח יגרום לאגמים לקפוא, וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק המים הרבים יהיו בתוך קרח מוצק. יא אַף בְּרִי במים רבים יַטְרִיחַ עָב יעמיס ה' על העננים, יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ את העננים המאירים בברקים. יב וְהוּא הענן מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ מתהפך בסיבובים (זז בשמים מצד לצד) (בתחבולתו) בְּתַחְבּוּלֹתָיו על פי מחשבותיו של ה' לְפָעֳלָם כדי שיעשו את פעלותיהם (להמטיר גשם וכו'), כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה. יג אִם לְשֵׁבֶט הענן יובא, או לכדי להכות (כמו במקל) כגון בברקים או בגשמי זעף אִם לְאַרְצוֹ כאשר יביא ה' את הענן מעל אדמת עמו, אִם לְחֶסֶד או שיביא את הענן לצורך גשמי ברכה יַמְצִאֵהוּ.
יד
הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב, עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת אֵל.
טו
הֲתֵדַע בְּשׂוּם מתי שם אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם את העננים על בני האדם וְהוֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ?
טז
הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב הדרך אותה מפלסים העננים, מִפְלְאוֹת שהם מנפלאות תְּמִים דֵּעִים ה', שידיעותיו שלמות?
יז
אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים התדע כיצד לאחר הגשם בגדיך מתחממים בשמש ומתייבשים, בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם כאשר שקטה הארץ מהגשמים ונושבת רוח דרומית?
יח
תַּרְקִיעַ עִמּוֹ האם תחזק את הרקיע יחד עם ה' לִשְׁחָקִים, חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק לעשות אותם יצוקים וחלקים כמו מראה?
יט
הוֹדִיעֵנוּ אם היית יכול לדעת את הנ"ל הרי שהיית יכול להודיענו מַה נֹּאמַר לוֹ - לֹא נַעֲרֹךְ הרי ברור שלא נוכל לערוך דברינו מולו מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ בגלל החושך החוצץ בינינו לבין ה'.
כ
הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר האם צריך לספר לה' את מה שאני אומר? הרי הוא יודע הכל? אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע דבר שנסתר מה'?
כא
וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר גם אם בני אדם לא רואים את אורו של ה', הרי ש-, בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים, וְרוּחַ עָבְרָה ואם תנשב רוח ותסיר את העננים המסתירים את ה' וַתְּטַהֲרֵם תנקה את השחקים מענניים.
כב
מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה אור זהוב בא (סופה עם ברקים), עַל אֱלוֹהַּ ומכסה על ה' נוֹרָא הוֹד.
כג
שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שאי אפשר לראות אותו, שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וגדול במשפט שהוא עורך וְרֹב צְדָקָה הרבה צדקה עימו, ה' מרבה לעשות צדק - לֹא יְעַנֶּה לא ייסר בעינויים את בני האדם (שלא לפי מידת צדק).
כד
לָכֵן בגלל שה' שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים, לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב אך הוא לא יתחשב באף אדם, אפילו חכמים גדולים.
{פ}
<< · ביאור:איוב · לז · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "אִם לְשֵׁבֶט... אִם לְחֶסֶד" (פסוק יג) - מכאן הביטוי "לַשֵּׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד".
- "מִפְלְשֵׂי עָב, מִפְלְאוֹת" (טז), "יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים, לֹא יִרְאֶה" (כד) - לשון נופל על לשון