המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי", אחר שספר ענין המטר והרעם הנקשר עמו, חזר לדבר על האדים של המטר חקיהם וענינם, הנה בעת הסתיו אז יתפשט החום מן האדים, ואז יגלדו באויר ויתהוה מהם השלג והכפור והקרח, עד שהחק הזה עצמו שעל ידו יתהוה המטר, הוא עצמו יהפך את טפות המים לשלג, ואז ישבות כל עבודת האדמה ומלאכת השדה ויתחילו ימי הקרח, עד שיגיע האביב ויתחמם האויר וישוב המטר לרדת, ומתחיל לצייר ימי הסתיו והחורף, "כי לשלג אשר יאמר הוא ארץ", שיעור הכתוב "בעת יאמר ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו הוא לשלג", בעת יאמר ה' שהארץ וכל מיני גשם ומטר הנמצאים באויר כולם יתהפכו ויתהוה מהם שלג, עד שכל הנמצא על כדור הארץ עד מקום העבים נתהוה ממנו שלג:
ביאור המילות
"לשלג הוא". הוה לשלג א£ת ארץ, ר"ל שיתהפך לשלג, כמו והיו לדם ביבשת:
