מצודות על איוב לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על איוב · לז · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף לזאת" - אף לפלאי המקום אשר יפעל בעת ירידת המטר עם כי היא הקטנה שבפעולותיו מ"מ אף עליה יחרד לבי ויקפוץ ממקומו לגודל התמהון

מצודת ציון

"ויתר" - ענין קפיצה ודלוג כמו לנתר בהן על הארץ (ויקרא יא)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו שמוע" - כי בעת רדתו שמוע נשמע קולו אשר ירעם ברוגז והוא קול הרעם

"והגה" - הדבור אשר יצא מפיו הוא הרעם שזכר היוצא בגזרת המקום והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"ברגז" - ענין רעד וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד)

"והגה" - ענין דבור כמו ולשוני תהגה (שם לה)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת כל השמים ישרהו" - והנה משלח את הקול בדרך ישר תחת כל השמים ולא יסבב בדרך עקלתון ואז ישלח גם אור ברקיו על קצות הארץ כי בעת יוצא הרעם אז יוצא הברק כאשר חקרו הטבעיים

מצודת ציון

"ישרהו" - מלשון ישר ושוה

"כנפות" - קצות

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחריו ישאג קול" - אבל שאגת הקול אשר ירעם בקול גאונו נשמע לאוזן אחר ראיית הברק עם כי גם הקול הולך בדרך ישר

"ולא יעקבם" - אולם לא יאחר באמת את הקולות לצאת לעקבות הברקים אחריהם אם היה נשמע קולו מיד בצאתו ר"ל אם היה נשמע מיד אז היה נודע שאינו מתאחר לצאת לעקבות הברק אבל בעבור גסות חוש השמע ודקות חוש הראות יראה הברק טעם ישמע הרעם לזה חושב האדם אשר כן הוא סדר תולדותם אבל לא כן היא והוא דבר נפלא ותמהון

מצודת ציון

"גאונו" - מלשון גאוה

"יעקבם" - ענין סוף ואחרית כעקב הזה שהוא סוף הרגל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ירעם אל" - הנה האל ירעם בקולו רעמות נפלאות אשר שמענו ונדעם ומה הם עוד הגדולות אשר עושה ואנחנו לא נדעם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לשלג" - אשר לשלג יצוה שיהיה על הארץ והננו רואים אותו בארץ וכן יצוה על גשם מטרות עוזו ר"ל גשם חזק ושוטף וכולם נראים המה לעין כל בעת רדתם

מצודת ציון

"הוא" - כמו היה ובאו הוי"ו והאל"ף במקום היו"ד והה"א

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביד כל אדם יחתום" - ועכ"ז יסתום ויחתום בתוך כל בני אדם מלהיות להם קדימת ידיעה טרם בואם למען דעת כל אנשי מעשה מעשהו ר"ל בכדי להזדרז כל בעל מעשה לכלות מעשהו טרם יבוא הגשם לבל ימנעהו בבואו

מצודת ציון

"ביד" - הוא כמו בתוך וכן ביד שני צנתרות (זכריה ד)

"יחתום" - יסתום ויסגיר כמו כי חתום הוא (ישעיהו כט)

"אנשי מעשהו" - יחסר הנסמך והראוי אנשי מעשה מעשהו וכן הארון הברית (יהושע ג)ומשפטו הארון ארון הברית

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבוא חיה" - עם כי החיה תשיג ידיעת המטר טרם בואו ותקדים לבוא במקום אשר תשב ותארוב לטרוף טרף ותשכון במעונותיה ולא תצא אז החוצה וקצרה א"כ השגת האדם אף בדבר אשר תשיג החיה

מצודת ציון

"במו ארב" - בארב כמו במו פי אתחנן (לעיל יט)

"ובמעונותיה" - ענין מדור כמו מעון אתה היית (תהלים צ)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מן החדר" - יספר עוד מפלאות המקום ואמר הנה רוח סופה תבוא מן החדר אשר נכלא שם הרוח והם חדרי תימן כמ"ש עושה עש כסיל וכימה וחדרי תימן (לעיל ט)

"וממזרים קרה" - מן המזלות תבוא הקור והיא מזל כימה

מצודת ציון

"וממזרים" - מזלות וכן התוציא (מזרות לקמן לח)ובא הרי"ש במקום הלמ"ד וכן וידע אלמנותיו (יחזקאל יט) והוא כמו ארמנותיו ובא הלמ"ד במקום הרי"ש

"קרה" - מלשון קור החורף

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מנשמת אל" - מנשיבות רוח האל ר"ל במאמר פיו יבוא הקרח ובא רוחב המים במקום צר ודחוק עד לא יוכלו להעלות גלים כי הקרח עליהם ממעל

מצודת ציון

"מנשמת" - ענין נשיבת הרוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד)

"קרח" - הוא הגליד הנקפה מן הקור כמו משליך קרחו כפיתים (תהלים קמז)

"במוצק" - במקום צר ודחוק כמו רחב לא מוצק (לקמן לז)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף ברי" - אף בעת יהיה האויר ברור ואין מקום לבוא המטר ע"פ הטבע עכ"ז יטריח את העב למלאותו בכובד המים רבים והוא יפזר מטרו ע"פ האדמה ורז"ל אמרו שהמלאך הממונה על המטר שמו אף ברי

מצודת ציון

"ברי" - מלשון ברור ונקי

"יפיץ" - יפזר כמו ואפיץ אותם (יחזקאל לו)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא" - העב הזה הנה מחמת סבות מתהפך הנה והנה ברוב תחבולותיו לעשות פעלם המוטל עליהם כפי כל אשר יצוום המקום להריק המטר ע"פ האדמה ר"ל מה שהעבים מתהפכים הנה והנה לא במקרה היא כ"א מחמת סבה ולעשות שליחותו של מקום

מצודת ציון

"בתחבולותיו" - ענין ההתחכמות בדבר מה

"תבל ארצה" - מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור"ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דנייאל יב)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לשבט" - פעם יתהפך להוריד המטר לענוש את הבריות על ידו כי כאשר יחטאו יורד הוא במקום עמק ומצולה והמטר רע להם

"אם לארצו" - פעם יתהפך להוריד המטר לארץ ה' ר"ל אל המקום אשר אנשיו המה לה' הנכנעים אליו אשר המטר נגזר עליהם

"אם לחסד" - פעם יתהפך להוריד המטר לעשות בו עוד חסד נפלא יותר ממה שנגזר והוא כאשר נגזר מתחלה מעט גשמים ולאח"ז הטיבו מעשיהם הנה יפליא חסד להורידם במקום היותר צורך ואינו מאבד טפה לרדת במקום שאין שם צורך

"ימציאהו" - חוזר הוא על כולן ור"ל יזמין ויושיט את המטר לאחת מאלו אם לשבט וגו'

מצודת ציון

"לשבט" - ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג)

"ימציאהו" - ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האזינה" - קשוב באזניך את אמרי ושתוק ותן לבך להבין נפלאות האל ר"ל שבאו מן האל ולו יחשבו ולא אל המערכה

מצודת ציון

"עמוד" - שתוק כמו עמדו לא ענו (לעיל לב)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התדע" - ר"ל איך תחשוב שהכל בא מצד המערכה הלא למדת חכמה וידעת מה מהדברים הטבעיים טרם בואם האם גם זאת תדע מתי שם אלוה המטר על הענן ומתי הופיע וגלה מטר עננו ר"ל מתי היתה יציאת טפת המטר מן הענן כי לא נודע מהם עד אשר נראה לעין ולא מאז ומלת אור עננו חוזר גם על ראשית המקרא

מצודת ציון

"והופיע" - הזריח והוא מושאל על הגלות המטר והראותו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התדע" - האם תדע מפלאות ה' התמים בדעות אשר יעשה על מפרשי העב ממעל להם וכאומר ומה הנעשה בעבים לא ידעת האם תדע מה ממעל להם

מצודת ציון

"מפלשי" - כמו מפרשי בחלוף הלמ"ד ברי"ש וכמו מזלות מזרות

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר" - חוזר הוא על מלת התדע האמור במקרא שלפניו לומר האם תדע הסבה אשר בגדיך חמים בעת ישקיט הארץ בפאת הדרום ר"ל כשלא בא אליה ממולה רוח צפון הקרה מאד ונעשה אויר חם ויוחמו גם הבגדים הידעת למה כן הוא הלא הם דוממין ומאין בא להם התעוררות להתחמם וכאומר ואם היה הכל בא מצד המערכה היה א"כ מהאפשר לדעת הכל כאשר נדע דברים הטבעיים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תרקיע" - וכי פרשת עמו את השחקים החזקים כמראה הנשים הנעשה ביציקה שהוא חזק יותר מאלו נעשה בהקשת הקורנס או שהמה חזקים בדבר הבהירות כמראה דבר המוצק בעת יתיכו אותו אשר יזהיר מאד וכאומר וכי כח אל לך עד שתאמר אערכה לפניו משפט

מצודת ציון

"תרקיע" - ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ (תהלים קלו)ומשפטו התרקיע בה"א התימה וקצר בדבר המובן וכמוהו רבים

"לשחקים" - באה הלמ"ד במקום את וכן הרגו לאבנר (שמואל ב ו)

"כראי" - מלשון ראיה ומראה

"מוצק" - מלשון יציקה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הודיענו" - הודע לנו מה נאמר במשפט וכאומר גם אנו היינו מתווכחים עמו בעבורך אך אמור נא מה נאמר

"לא נערוך" - הלא לא נוכל לסדר משפט למולו מפני חשכת הדעת אשר עמנו מול חכמת המקום

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היסופר לו" - ר"ל מה לנו לערוך עמו משפט וכי מהצורך לספר לו אשר אדבר הלא הכל ידוע לו

"אם אמר" - וכי אמר איש דבר אשר יסתר ממנו והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"יבולע" - ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - כשבא להשלים דבריו אמר ועתה אומר אני דרך כלל הנה לפעמים לא ראו אנשים אור השמש והוא כאשר יכסנה הענן ועם כי בהיר הוא במקומו בשחקים ומזהיר מאד אבל כאשר עברה רוח ותטהר את השחקים מן הענן אז יראוהו והוא מקרא קצר ומובן מאליו

מצודת ציון

"בהיר" - מאיר ומזהיר

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצפון" - ר"ל ואם השמש אשר נראה הוא לעין כל כאשר יטהר השמים נעלם הוא כאשר יכסנו הענן ואיך א"כ יובא ממצפוני הלב דעות וחקירות מזוקקות כזהב

"על אלוה וגו'" - הלא נעלם הוא בכל זמן ואיך נדע א"כ חקר הנהגת מדותיו

"נורא הוד" - יראוי מלהגיד הודו פן ימעטו וכענין שנאמר נורא תהלות (שמות טו)

מצודת ציון

"מצפון" - ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שהזהב בא מפאת הצפון

"זהב" - רצה לומר מזוקק ונקי כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד)

"יאתה" - יבא כמו ואתה מרבבות קדש (דברים לג)

"הוד" - ענינו כמו הדר ופאר

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שדי לא מצאנוהו" - עם כי לא מצאנו את האל שדי ר"ל עם כי לא נוכל להשיג עצמותו והנהגת מדותיו מ"מ הן ידענו כי הוא שגיא כח אבל במשפט ורב צדקה ולא יענה את האדם מלבו כי אם מה מגמול מעשיו יעשה לו

מצודת ציון

"שגיא" - גדול כמו תשגיא פעלו (לעיל לו)

"יענה" - מלשון ענויים ויסורין

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - על כי כל מעשיו במשפט לכן יפחדו ממנו האנשים ולא ימרו פיו כי לא יראה כל חכמי לב ר"ל אף חכמי לב אינם חשובים לפניו ואינו רואה אותם להכיר להם פנים במשפט כמ"ש לא ניכר שוע לפני דל (לעיל לד) כי אין משוא פנים לפניו (העולה מהדברים ההמה כי יאמר שהמקום משגיח אף בפרטים ויבדיל את הרשע מן הטובה הבאה בעולם וכן יבדיל את הצדיק מן הרעה ואם לפעמים יקרה רע לצדיק בהשגחה באה לגלות אזנו למוסר כאשר ינטה מעט מדרך הישר וישיב לאיוב שגם עליו באו היסורים לגלות אזנו למוסר לשוב לה' וינצל מדין גיהנם ויתענג בדשן נפשו כ"א היה מתמיד לשבת בשלוה היה בועט בה' מרוב כל והיה אבוד לנצח כדור המבול אף יוכיחו על מה לא יכניע עצמו למקום הלא הכל בידו ואין דומה לו ויוכיח על ההשגחה על כי הוא יוצר העין ואיך לא יביט הוא אף יוכיח מנפלאותיו הידועים לנו מה הם עוד הנעלמים אף ישיב לאיוב לומר הלא ידעת מה מטבעיות ומדוע לא תדע יתר הדברים אלא ע"כ הכל ממנו בהשגחה ואין לדעתם ולזה אין להרהר אחר מעשיו כי קצרה דעת האדם להבין מעשה ה' והנהגתו)