המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אחריו ישאג קול" - אבל שאגת הקול אשר ירעם בקול גאונו נשמע לאוזן אחר ראיית הברק עם כי גם הקול הולך בדרך ישר
"ולא יעקבם" - אולם לא יאחר באמת את הקולות לצאת לעקבות הברקים אחריהם אם היה נשמע קולו מיד בצאתו ר"ל אם היה נשמע מיד אז היה נודע שאינו מתאחר לצאת לעקבות הברק אבל בעבור גסות חוש השמע ודקות חוש הראות יראה הברק טעם ישמע הרעם לזה חושב האדם אשר כן הוא סדר תולדותם אבל לא כן היא והוא דבר נפלא ותמהון
"אחריו", ואחר האור והברק היוצא, "ישאג קול" הוא קול הרעם שיוצא אחר הברק, "ירעם בקול גאונו", כי קול הרעם הולך ומתחזק, "ולא יעקבם" כי "ישמע קולו", כי באמת הרעם יוצא תחלה לפני הברק, רק מפני שהקול מתאחר בדרך עד שבא אל "אזן" השומע, וחוש העין רואה תחלה, לכן נראה הברק קודם הרעם, אבל אם היה נשמע קולו תיכף בצאתו "לא יעקבם", לא היה הקול יוצא מאוחר ובעקבות הברק, כי היה נשמע תיכף לא בעקביו:
