מ"ג איוב לז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּֽחַת־כׇּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ
  וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחת כל השמים ישרהו" - ראיתיו כמו אשורנו (במדבר כד) והם אותם אורות שהברקים מאירים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שתחת כל השמים ישרהו", שישורו ויביטו אותו מרחוק תחת כל השמים, "ואורו" שהוא הברק הנראה עם הרעם ע"י אור העלעקטרי היוצא אז, נראה "על כנפות הארץ":


ביאור המילות

"ישרהו". פרשתי כמו ישורהו, כי נל"ה ונ"ע משתתפים. ויל"פ מענין שרון שמשתתף עם מישור, שהקול הולך ביושר תחת כל השמים, או שהוא שם מענין ישר. ישרו הולך תחת כל השמים, והיו"ד שרשית:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת כל השמים ישרהו" - והנה משלח את הקול בדרך ישר תחת כל השמים ולא יסבב בדרך עקלתון ואז ישלח גם אור ברקיו על קצות הארץ כי בעת יוצא הרעם אז יוצא הברק כאשר חקרו הטבעיים

מצודת ציון

"ישרהו" - מלשון ישר ושוה

"כנפות" - קצות

<< · מ"ג איוב · לז · ג · >>