מ"ג איוב לז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לז · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ
  וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמעו שמוע ברוגז קולו" - הרעמים שהוא מרעים ברקיע כהגה היוצא מפיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעו שמוע" את "קולו" היוצא "ברוגז", שכן מציירים את הרעם כקול רוגז מאת ה' והגם שרק "הגה מפיו יצא" שאצל ה' הוא נחשב רק כהגה שהוא קול נמוך מאד ובכ"ז הוא נורא כ"כ, עד.


ביאור המילות

"הגה". ענות חלושה ממוצע בין הדבור והמחשבה אהגה כיונה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו שמוע" - כי בעת רדתו שמוע נשמע קולו אשר ירעם ברוגז והוא קול הרעם

"והגה" - הדבור אשר יצא מפיו הוא הרעם שזכר היוצא בגזרת המקום והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"ברגז" - ענין רעד וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד)

"והגה" - ענין דבור כמו ולשוני תהגה (שם לה)

<< · מ"ג איוב · לז · ב · >>