ביאור:איוב ה
קיצור דרך: a2705
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו
א קְרָא נָא - הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ האם יש מי שיענה לך? ה' לא יענה לך כי אתה לא באמת קורא אליו?, וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים מהמלאכים תִּפְנֶה? ב כִּי לֶאֱוִיל את הטיפש יַהֲרָג כָּעַשׂ כעס, וּפֹתֶה את הפתי תָּמִית קִנְאָה. ג אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ יציב, עם שורשים נטועים באדמה, וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ אך ביתו קולל פִתְאֹם. ד יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע מלהנצל, וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר בשער העיר, במקום הומה וְאֵין מַצִּיל. ה אֲשֶׁר קְצִירוֹ את תבואתו של האויל רָעֵב יֹאכֵל כל אדם רעב יכול לבא ולקחת, וְאֶל מִצִּנִּים הסלים שלהם יִקָּחֵהוּ, וְשָׁאַף צַמִּים וילגמו הצמאים חֵילָם את מיץ פירותיו.
ו כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן רשע מהאדמה (כל הסבל בעולם מקורו באדם), וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל. ז כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד הוא האחראי לרשע שנולד בעולם, וּבְנֵי רֶשֶׁף והאדם הוא הגורם לחצים ש- יַגְבִּיהוּ עוּף שאמנם חצים נופלים על האויב כביכול מהשמים, אבל האמת היא שקשתים ירו אותם אל על.
ח אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אם הייתי במקומך הייתי מתפלל אֶל אֵל, וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי. ט עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר שאין להם מידה, נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. י הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת האדמה. יא לָשׂוּם וכן הוא שם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, וְקֹדְרִים וכפופים שָׂגְבוּ יֶשַׁע הוא מושיע ומגביה אותם. יב מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים של חכמים רשעים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה את תוכניתם. יג לֹכֵד חֲכָמִים חכמים להרע בְּעָרְמָם במזימתם, וַעֲצַת נִפְתָּלִים רמאים נִמְהָרָה שהם תיכננו במהירות. יד יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ לאן שיפנו יראו רק חֹשֶׁךְ, וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם. טו וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם את המסכנים מלהיות למאכל לרשעים, וּמִיַּד חָזָק - אֶבְיוֹן מושיע את האביון. טז וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה, וְעֹלָתָה עוולה קָפְצָה פִּיהָ תסגור את פיה מלהזיק.
יז
הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ טוב לו לאדם ש- יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ, וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
יח
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ אך לאחר מכן ירפא, יִמְחַץ (וידו) וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה ירפאו.
יט
בְּשֵׁשׁ משש צָרוֹת יַצִּילֶךָּ, וּבְשֶׁבַע ובנגע השביעי שעלול היה ליפול עליך לֹא יִגַּע בְּךָ רָע.
כ
בְּרָעָב בתקופת רעב פָּדְךָ הציל אותך מִמָּוֶת, וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב.
כא
בְּשׁוֹט לָשׁוֹן כאשר רשעים משוטטים בארץ לחפש אנשים להלשין עליהם תֵּחָבֵא תהיה מוסתר במחבוא, וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד משודדים כִּי יָבוֹא.
כב
לְשֹׁד למחלה, אסון (השווה ל"מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" - תהלים צא ו) וּלְכָפָן רעב תִּשְׂחָק, וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא.
כג
כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ כביכול יש לך הסכם עם האבנים שלא תכשל בהם, וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ הובאה לידי הסכם שלום איתך.
כד
וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם יהיה שרוי בשלום אָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא ולא תפספס, לא תחסר דבר בביתך.
כה
וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ, וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.
כו
תָּבוֹא בְכֶלַח בזמן הראוי אֱלֵי קָבֶר, כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ כפי שהגדיש (ערמת התבואה שנקצרה) הולכת ועולה במהלך הקציר בְּעִתּוֹ כאשר השיבולים בשלות.
כז
הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ - כֶּן הִיא, שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות