ביאור:איוב לה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אֱלִיהוּ, וַיֹּאמַר:
ב הֲזֹאת האם כך חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט לטעון במשפט מול ה' - אָמַרְתָּ: "צִדְקִי מֵאֵל אני צודק יותר ה'"?! ג כִּי תֹאמַר: מַה יִּסְכָּן לָךְ איזה תועלת יש לך (בעשיית רצון ה')? - "מָה אֹעִיל מֵחַטָּאתִי בצידקי יותר מאשר בחטאתי"? ד אֲנִי אֲשִׁיבְךָ מִלִּין, וְאֶת רֵעֶיךָ וגם אשיב לרעיך עִמָּךְ.
ה הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה, וְשׁוּר שְׁחָקִים וראה עד כמה השמיים גָּבְהוּ מִמֶּךָּ. ו אִם חָטָאתָ - מַה תִּפְעָל בּוֹ תשפיע בכך על ה'? וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ - מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ? ז אִם צָדַקְתָּ - מַה תִּתֶּן לוֹ? אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח? ח לְאִישׁ כָּמוֹךָ רק לאדם כמוך (ולא לה') רִשְׁעֶךָ יכולה להזיק רשעותך, וּלְבֶן אָדָם ורק לאדם (ולא לה') יכולה להועיל צִדְקָתֶךָ.
ט מֵרֹב בגלל ריב המוביל לעושק עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ העשוקים יזעקו לעזרה, יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ מהכח שהופעל כלפיהם רַבִּים עשוקים רבים. י וְלֹא אָמַר אין הרשע חושש ואומר: "אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי שברא אותי, ולכן יעניש אותי, נֹתֵן זְמִרוֹת שמכרית רשעים בַּלָּיְלָה". יא מַלְּפֵנוּ מאלפנו, מלמדנו מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ יותר מבהמות האדמה (הרשע לא מבין שה' נתן לנו בינה יתרה על פני הבהמות - ושלכן ברור שעלינו לעשות את רצון ה'), וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ. יב שָׁם במקומם של הרשעים ההם יִצְעֲקוּ כשהרשעים בצרה ויצעקו לה' וְלֹא יַעֲנֶה ה' לא יענה להם מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִים בגלל גאוותם של הרשעים.
יג
אַךְ שָׁוְא תפילת שוא, כגון צעקת הרשעים שהוזכרה בפסוק הקודם לֹא יִשְׁמַע אֵל, וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶנָּה לא יראה אותה.
יד
אַף כִּי תֹאמַר: "לֹא תְשׁוּרֶנּוּ שאתה לא רואה את צדקו של ה'" - דִּין ערוך את דינך לְפָנָיו, וּתְחוֹלֵל לוֹ ועליך לחכות לצדקו של ה' להתגלות.
טו
וְעַתָּה כִּי אַיִן כאשר אתה לא מצפה לכלום - כלומר, לתשובה מיידית מה' לטענותך פָּקַד אַפּוֹ אתה גורם לעצמך לכעס, וְלֹא יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד בכלל מנוחה.
טז
וְאִיּוֹב - הֶבֶל בדברי הבל יִפְצֶה פִּיהוּ, בִּבְלִי דַעַת מִלִּין יַכְבִּר ירבה.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- על הפסוק "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ" (יא) מופיעה דרשה יפה בתלמוד: אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול (שמכסה את צואתו), וגזל מנמלה (שאינה לוקחת גרגר של חברתה), ועריות מיונה (נאמנות לבת הזוג) וכו' (עירובין ק ב)