ביאור:איוב יח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר:
ב עַד אָנָה מתי (תאריך בדברים)? תְּשִׂימוּן בלדד מדבר אל איוב בלשון רבים קִנְצֵי קץ, סופים לְמִלִּין למילים; לדבריך! תָּבִינוּ תחשוב וְאַחַר נְדַבֵּר. ג מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ דימית אותנו כַבְּהֵמָה שאין לה דעת, נִטְמִינוּ הפכנו למטומטמים בְּעֵינֵיכֶם. ד טֹרֵף נַפְשׁוֹ אתה הוא זה שפוגע בעצמו בְּאַפּוֹ בגלל כעסך (כנגד דברי איוב: "אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי" - לעיל טז, ט) . הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ מתושביה, וְיֶעְתַּק הלמענך יזוז צוּר סלע מִמְּקֹמוֹ חוקי הטבע יופרו בגללך (כנגד דברי איוב: "וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ" - לעיל יד, יח) - החוקים הם שאדם נענש על חטאיו ואתה לא יכול לשנות זאת?
ה
גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ יחשך, וְלֹא יִגַּהּ יאיר שְׁבִיב ניצוץ אִשּׁוֹ.
ו
אוֹר חָשַׁךְ הפוך לחשוך בְּאָהֳלוֹ, וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ.
ז
יֵצְרוּ יהפכו לקצרים צַעֲדֵי אוֹנוֹ הצעדים החזקים שלו (הוא יצעד כאדם חלש ההולך בצעדים קטנים), וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ מחשבתו גורמת לו ליפול (כגון שנלכד ברשת שהוא פרס).
ח
כִּי שֻׁלַּח נתפס בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו, וְעַל שְׂבָכָה על סבך רשת ענפים שעל בור מלכודת יִתְהַלָּךְ.
ט
יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח מלכודת; המלכודת תאחז בעקב שלו, יַחֲזֵק יהודקו עָלָיו צַמִּים קישורי המלכודת.
י
טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ החבל שנועד ללכוד אותו, וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב בדרכו; המלכודת טמונה בשבילו בדרכים בה הוא הולך.
יא
סָבִיב בִּעֲתֻהוּ הפחידוהו בַלָּהוֹת דברים מבהילים, וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו את הפחד יפזרו בכל מקום בו הוא הולך.
יב
יְהִי רָעֵב אֹנוֹ בנו, וְאֵיד נָכוֹן אסון מתוכנן לְצַלְעוֹ לאשתו (על בסיס "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו... לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם").
יג
יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ ענפי גופו, עצמותיו של הרשע, יֹאכַל בַּדָּיו ענפיו (אותה משמעות כמו בתחילת הפסוק) בְּכוֹר מָוֶת מי ש"יֹאכַל" אותם הוא הראשון והחשוב שבמלאכי המוות.
יד
יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ מִבְטַחוֹ אשתו, וְתַצְעִדֵהוּ האישה לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת למלאך המוות הבכיר (בדומה ל-"בְּכוֹר מָוֶת" בפסוק הקודם).
טו
תִּשְׁכּוֹן אשתו (לאחר שהוא ימות) בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי לוֹ בלעדיו, יְזֹרֶה תפוזר\תומטר עַל נָוֵהוּ ביתו גָפְרִית.
טז
מִתַּחַת מלמטה (בפסוק זה הרשע נמשל לעץ) שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ צאצאיו ימותו גם הם, וּמִמַּעַל יִמַּל יתמולל ויתייבש קְצִירוֹ ענפי צמרת העץ.
יז
זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ מהעולם, וְלֹא שֵׁם זיכרון לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ בחוצות הארץ.
יח
יֶהְדְּפֻהוּ ידחפו אותו מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ, וּמִתֵּבֵל ממקום יישוב יְנִדֻּהוּ יגרשו אותו.
יט
לֹא נִין בן לוֹ, וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ, וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו.
כ
עַל יוֹמוֹ גורלו בחייו נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים תוהים יושבי ארצות המערב, וְקַדְמֹנִים יושבי ארצות המזרח אָחֲזוּ שָׂעַר רעדו מפחד ומקור כמו ברוח סערה.
כא
אַךְ אֵלֶּה דברים כגון אלו קורים מִשְׁכְּנוֹת למגוריו, לביתו עַוָּל של רשע, וְזֶה מְקוֹם יהיה מקום עונשו של מי ש- לֹא יָדַע אֵל.
{ס}
<< · ביאור:איוב · יח · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "לֹא נִין לוֹ, וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ" (פסוק יט) - המילה "נין" במקרא פירושה: בן - כפי שניתן ללמוד גם מהפסוקים: "אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי" (בראשית כא כג), "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד" (ישעיהו יד כב).