ביאור:איוב לד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר:
ב שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי, וְיֹדְעִים בעלי ידע, נבונים הַאֲזִינוּ לִי. ג כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן את המילים שלי תבחן, האם הדברים נכונים, וְחֵךְ כשם שהחך יִטְעַם לֶאֱכֹל כדי לדעת אם המאכל ראוי לאכילה. ד מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה לָּנוּ נערוך דיון ונחליט, נֵדְעָה בֵינֵינוּ על ידי דיון בין שנינו (איוב ואליהוא) מבלי לבקש מה' שיודיע לנו מַה טּוֹב. ה כִּי אָמַר אִיּוֹב: "צָדַקְתִּי, וְאֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי את דיני הצודק (כפי שאמר איוב לעיל כז, ב) . ו עַל מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אני טוען לגבי המשפט שנערך לי שהוא משפט כזב, אָנוּשׁ גרם לפציעה חמורה חִצִּי החץ שה' ירה בי בְלִי פָשַׁע מבלי שנמצא בי פשע". ז מִי גֶבֶר אין עוד צדיק בעולם כְּאִיּוֹב, יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם שימלא את פיו דברי ביקורת על ה'. ח וְאָרַח לְחֶבְרָה התחבר, הצטרף עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, וְלָלֶכֶת עִם אַנְשֵׁי רֶשַׁע. ט כִּי אָמַר: "לֹא יִסְכָּן יועיל גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים ללכת בדרכי ה'".
י לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב אנשים חכמים שִׁמְעוּ לִי: חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע לעשות מעשי רשע, וְשַׁדַּי מֵעָוֶל וחלילה לה' לעשות דברי עול. יא כִּי פֹעַל אָדָם - יְשַׁלֶּם לוֹ, וּכְאֹרַח אִישׁ - יַמְצִאֶנּוּ יזמן לו את המגיע לו. יב אַף אָמְנָם האמת היא ש- אֵל לֹא יַרְשִׁיעַ, וְשַׁדַּי לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט. יג מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה לברוא את הארץ (הרי ה' הוא ברא את העולם מרצונו, והוא שליט על כולו, ולא סביר שמלך נעלה כזה יתנהג בחוסר צדק), וּמִי שָׂם הניח, ברא תֵּבֵל כֻּלָּהּ. יד אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ אם ה' יחליט להרע לאדם, אין הוא צריך עילה לכך ש- - רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף. טו יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד ואפילו יכול ה' להחליט להרוג את כל האנושות, וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב.
טז וְאִם בִּינָה (במלעיל) הבן, אם תרצה להבין שִׁמְעָה זֹּאת, הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי: יז הַאַף האם מי ש- שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ ימלוך? וְאִם צַדִּיק כַּבִּיר והאם את ה' שהוא צדיק גדול תַּרְשִׁיעַ? יח הַאֲמֹר האם ניתן להגיד לְמֶלֶךְ: "בְּלִיָּעַל שפל"? "רָשָׁע" - אֶל נְדִיבִים האם ניתן לקרא כלפי שרים נכבדים? יט אֲשֶׁר הרי ה' לֹא נָשָׂא הפלה לטובה פְּנֵי שָׂרִים, וְלֹא נִכַּר מוכר לטובה אצל ה' שׁוֹעַ נדיב, איש חשוב לִפְנֵי דָל, כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם. כ רֶגַע הלא ברצון ה', תוך רגע הם יָמֻתוּ, וַחֲצוֹת לָיְלָה ובאמצע הלילה, בשנתם יְגֹעֲשׁוּ עָם יזדעזעו האנשים, השרים וְיַעֲבֹרוּ, וְיָסִירוּ אַבִּיר שליחי ה' יסירו את האבירים, התקיפים לֹא בְיָד לא כח, אלא בידי שמים. כא כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה. כב אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת, לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן. כג כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד יוסיף ה' להאשים אותו, מעבר למה שבאמת חטא, לַהֲלֹךְ אֶל אֵל בַּמִּשְׁפָּט כך שאותו אִישׁ לא יכול לבוא בטענות לה'. כד יָרֹעַ ה' יכול לשבור כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר רבים מאוד, וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם. כה לָכֵן כיוון שהכל גלוי לפניו יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם את מעשיהם, וְהָפַךְ לַיְלָה בן-לילה (ה' יכה אותם בפתאומיות) וְיִדַּכָּאוּ והם ישברו. כו תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם במקום בו נמצאים הרשעים הוא היכה אותם, בִּמְקוֹם רֹאִים לעיני כל. כז אֲשֶׁר עַל כֵּן בגלל ש- סָרוּ מֵאַחֲרָיו, וְכָל דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ. כח לְהָבִיא עָלָיו במעשיהם הרעים גרמו לכך שהגיעה לה' צַעֲקַת דָּל, וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע. כט וְהוּא יַשְׁקִט כאשר ה' מביא מנוחה לאיש - וּמִי יַרְשִׁעַ אין מי שיכול להרע לו, וְיַסְתֵּר פָּנִים - וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ אין מי שיוכל לראותו, וְעַל גּוֹי וכך יכול ה' לפעול על עם שלם וְעַל אָדָם או על אדם פרטי יָחַד כאחד. ל מִמְּלֹךְ ה' דואג שלא ימלוך אָדָם חָנֵף רשע, מִמֹּקְשֵׁי עָם ומגן מפני אנשים המזיקים לעם.
לא כִּי אֶל אֵל כלפי ה' הֶאָמַר ראוי להאמר: "נָשָׂאתִי אני סובל את עול יסוריך, לֹא אֶחְבֹּל לא אשבור את העול. לב בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה את מה שלא אראה בעצמי - אַתָּה הֹרֵנִי, אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי - לֹא אֹסִיף אני מבטיח שלא אמשיך לעשות עול". לג הַמֵעִמְּךָ המתוך התייעצות איתך יְשַׁלְמֶנָּה ה' יחליט אם לשלם רעה או טובה כִּי מָאַסְתָּ שאתה מרשה לעצמך למאוס ביסוריו? כִּי האם סבור אתה שה' יגיד לך: אַתָּה תִבְחַר אתה תבחר את גורלך וְלֹא אָנִי? וּמַה יָדַעְתָּ - דַבֵּר את אשר ידעת להשיב על דברי - דבר!
לד
אַנְשֵׁי לֵבָב חכמים (כמו בפסוק י) יֹאמְרוּ לִי, וְגֶבֶר חָכָם שֹׁמֵעַ לִי שמקשיב לי (גם הוא יאמר לי).
לה
אִיּוֹב לֹא בְדַעַת לא מתוך חוכמה יְדַבֵּר, וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל.
לו
אָבִי רצוני הוא ש- יִבָּחֵן אִיּוֹב יבחנו דברי איוב עַד נֶצַח הסוף, לעומקם, עַל תְּשֻׁבֹת תשובותיו בְּאַנְשֵׁי אָוֶן שהן נפוצות גם בקרב אנשי רשע.
לז
כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע, בֵּינֵינוּ יִסְפּוֹק בתוכנו ירבה דבריו, וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵל כלפי ה'.
{ס}
<< · ביאור:איוב · לד · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן" (פסוק ג) - זהה לפסוק לעיל יב, יא - אם כי שם, על פי ההקשר, משמעות הפסוק שונה.
- "כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע" (פסוק לז) - מכאן הביטוי "מוֹסִיף חֵטְא עַל פֶּשַׁע" [1]
