"הן תוחלתו נכזבה" - הן אם תוחלתו נכזבה שלא יהא בו כח להלחם ולזוז ממקומו
"הגם אל מראיו יוטל" - אם גם אל מראית פניו יוטל ויושלך אדם לעמוד לפניו להסתכל בו מפני אימתו
"הן תוחלתו" - הנה תקות הנלחם עמדו תכזב ותשקר בו כי תקותו נאבדה
"הגם" - יש תמיהות שהן קיימות וכן ואם שרה הבת תשעים שנה תלד (בראשית יז) ור"ל הנה גם אל מראית פניו יושלך האדם מעמוד נגדו כי אימתו רבה ואיך א"כ ילחם עוד עמדו
(א-ב) "הן תוחלתו נכזבה", התוחלת שהיה לו להלויתן עד עתה נפסקה שעד עתה היה לו תוחלת והיה בוטח בלבו כי גם "אל מראיו יוטל, לא אכזר כי יעורנו" שמי שיעורר אותו משנתו והוא לא אכזר על נפשו, יוטל ויפול לארץ מרוב פחד גם אל מראיו, כשיראנו לבד בעת יתעורר, יוטל מרוב הפחד שירא ממות, כן היה לו תוחלת עד עתה, ובטח שלא יקרב איש אליו אף להביט אליו, ועתה נכזבה ונפסקה מאתו התוחלת הזאת, כי "מי הוא לפני יתיצב" אחר שנתתי לך יכולת האל, איך יתיצב לפני, וא"כ כשתשים עליו כפיך יתבטל נגדך כמו נגדי, אשר אין בריה שתתקומם לפני:
ביאור המילות
(א-ב) "הגם". היוטל ויושלך עוד אל מראיו מי שהוא לא אכזר בעת יעורנו משנתו? עתה לא יהיה כן: