המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"להם לבדם נתנה הארץ" - בשכר זה זכה יהודה למלכות נצח ונטלו שניהם מן הנחלה חלקם ולא גורשו מן נחלתם בעוונם מאחר שהודו
"ולא עבר זר בתוכם" - כשבא משה לברכם שנאמר (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה ד"א ולא עבר זר בתוכם בנחלה של עתיד לבא החלוקה בספר (יחזקאל מח)
"להם לבדם" - החכמים ההם משלו ברוב חכמתם על כל העולם כאלו להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר בתוכם לנחול עמהם איש זר אשר איננו מהם וכאומר הואיל וקבלו הדבר מאבותם ואין דרך האב להשריש דבר כזב בלב הבן והמקבלים היו חכמים גדולים משכילים לבחון האמת הוא או כזב ואף עיני כן ראו בחוש א"כ בודאי אמת נכון הדבר
"להם לבדם נתנה הארץ", וכולם מרגישים שהארץ נתנה להם בידם לעשות בה כחפצם, וכפי כח האובה והרוצה, שכפי שיאבו וירצו יעשו בארץ בבחירתם, "ולא עבר זר בתוכם" ולא נמצא כח זר חוץ מהם שיכריח אותם על מעשיהם, כי רצונם הוא השליט בהם לעשות כל דבר כפי בחירתם באין שום כח זר בתוכם להכריח אותם ולשנות בחירתם, וזאת הגידו כל חכמי לב, ואיך נכחיש המורגש לכל אדם שהוא חפשי במעשיו:
ביאור המילות
"הארץ". בא לפעמים מגביל נגד הרוחני ועל פעולת הגופים הארציים, ועמך לא חפצתי בארץ, הלמענך תעזב ארץ, לפי פירושי:
