מ"ג איוב טו יח
<< · מ"ג איוב טו · יח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר־חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ
וְלֹ֥א כִ֝חֲד֗וּ מֵאֲבוֹתָֽם׃
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"אשר", ונגד מה שהאריך איוב להוכיח שאין האדם חפשי בבחירתו רק כל מעשיו מוכרחים, (שהידיעה הקדומה וגזרת הכוכבים מכריחים אותו על כל מעשיו הן לטוב הן לרע) משיב לו שהוא דבר מוסכם "אשר כל החכמים הגידו, ולא כחדו מאבותם", ר"ל שלא יוכלו לכחד את אבותם ורצונם, שכולם מרגישים שיש להאדם כח האובה והרוצה לעשות כפי חפצו, וכח האובה מניעו אל כל מעשה אשר יעשה:
ביאור המילות
"מאבותם", משורש אבה שמורה על הרצון, אם תאבו ושמעתם, ובא על הרצון הראשי שהוא אב לכל הפעולות: