מ"ג איוב טו יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲחַוְךָ שְׁמַע לִי וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲחַוְךָ֥ שְֽׁמַֽע־לִ֑י
  וְזֶֽה־חָ֝זִ֗יתִי וַאֲסַפֵּֽרָה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אחוך", ויען שאיוב במענהו לאליפז צחק על דבריו אלה, וטען שאם אמת שהגיע לו תשובה זאת בנבואה מדוע לא באה נבואה זאת אליו בעצמו כמ"ש האם אין עזרתי בי, לכן חזק את דבריו שנית ואמר "אחוך שמע לי", אני מגלה לך דבר זה ואתה שמע וקבל ממני הדברים כי "זה חזיתי" בנבואה, כמש"ש ואלי דבר יגונב, "ואספרה" את המחזה כמו שחזיתי אותה, כי מה שאני אומר מה אנוש כי יזכה הוא מהדברים שחזיתי בנבואה וצריך אתה לשמוע ולהאמין:


ביאור המילות

"אחוך". בא על הודעות תעלומות כנ"ל:

"חזיתי", בא על מחזה הלב והנפש בחזון ובמחזה, וזה ההבדל בינו ובין ראיה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחוך" - אגיד לך דבר ושמע אלי וזה אשר ראיתי בעיני אספר לך

מצודת ציון

"אחוך" - ענין הגדה

"חזיתי" - ראיתי

<< · מ"ג איוב · טו · יז · >>