מ"ג איוב טו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭ף כִּי־נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח
  אִישׁ־שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף" - כל שכן

"ונאלח" - נתעב ומעורבב וכן כולו סג יחדיו נאלחו (תהלים נג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף כי נתעב ונאלח", שהאיש נתעב מצד פחיתת חומרו ונאלח מצד רגשות תאוותיו.

"והוא שותה כמים עולה", שטבעו נוטה לעשות עולה כמו שהטבע בטבעו לשתות מים, והוא קיצור מדברים שאמר בסי' ד' שראה בנבואה שיען שהאדם עלול לחטוא מביא יסורים למרק חטאיו כדי שלא יאבד בעולם הנצחי:


ביאור המילות

"נתעב". מצד עצמו "ונאלח" ע"י תאות גופו וטומאותיו, שותה עולה, ע"י דעות כוזבות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף כי" - כ"ש האדם הנתעב במעשיו והנבאש במעלליו ומרבה לעשות עול כדרך השותה את המים אשר ירבה לשתות די ספוקו על כי אין הדרך לתת בעדו מחיר ואם כל אלה בו א"כ כ"ש הוא שיש לו חסרון רב מול שלימות המקום ב"ה ואיך א"כ יצדק

מצודת ציון

"ונאלח" - נבאש כמו יחדיו נאלחו (תהלים נג)

<< · מ"ג איוב · טו · טז · >>