מ"ג איוב טו טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן בקדשו [בקדשיו] לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן בקדשו [בִּקְדֹשָׁיו] לֹא יַאֲמִין וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֣ן בִּ֭קְדֹשָׁו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין
  וְ֝שָׁמַ֗יִם לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמים" - צבא השמים

"זכו" - יצהרו כל ל' זך הוא צוהר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן בקדשיו" שהם המלאכים, "לא יאמין, ושמים" שהם הגלגלים, "לא זכו בעיניו", הגם שחומרם זך נגד חומר האדם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן בקדושיו" - הנה במלאכיו הקדושים לא נתן בהם קיום בעצמם לבל יצטרכו בכל עת השפעת אלוה

"ושמים" - צבא השמים עם כי זכים ובהירים המה הנה בעיניו לא יזכו וא"כ לכולם ישיג החסרון למולו

מצודת ציון

"יאמין" - ענין קיום וכן הן בעבדיו לא יאמין (לעיל ד)

<< · מ"ג איוב · טו · טו · >>