ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/טו
מראה
(הופנה מהדף ביאור:איוב טו - מעומד)
המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: במהדורה המבוארת ללא עימוד
תשובת אליפז השניה - תגובה לתשובת איוב
- וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר:
דיברת שטויות
- הֶחָכָם יַעֲנֶה דַעַת - רוּחַ? וִימַלֵּא קָדִים רוח מזרחית יבשה ללא גשם - מלשון קדם - המזרח שם השמש ממקדימה להגיע או מקום עם ששמו בני קדם - בִּטְנוֹ?
- הוֹכֵחַ - בְּדָבָר בעזרת מלה, מלשון: דיבור לֹא יִסְכּוֹן שלא מתישב על הדעת, מלשון: סוכן או שוכן. כלומר: לא נשאר ועוזב, כי אינו הגיוני? וּמִלִּים - לֹא יוֹעִיל בָּם?
- אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה! וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי אֵל!!
- כִּי יְאַלֵּף עֲֹנְךָ - פִיךָ! וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים?
- יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ! - וְלֹא אָנִי!! וּשְׂפָתֶיךָ - יַעֲנוּ בָךְ!
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
אינך מבין מספיק לכן אין לדרישתך למשפט מוצדקת
האל היה עוד לפני היות העולם
- הֲרִאישׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד, וְלִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתָּ?
- הַבְסוֹד אֱלוֹהַ תִּשְׁמָע, וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חָכְמָה?
- מַה יָּדַעְתָּ - וְלֹא נֵדָע? תָּבִין - וְלֹא עִמָּנוּ הוּא?
- גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ, כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים?
- הַמְעַט מִמְּךָ - תַּנְחֻמוֹת אֵל? וְדָבָר - לָאַט עִמָּךְ?
- מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ... וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ...
- כִּי תָשִׁיב אֶל אֵל רוּחֶךָ, וְהֹצֵאתָ מִפִּיךָ מִלִּין?!
- מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה? וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה?
- הֵן הרי בִּקְדֹשָׁו אפילו באנשים הקדושים שלו לֹא יַאֲמִין האדם לא סומך, מלשון אימון וקבלת דבריהם כאמת. כלומר: בני האדם אינם אמינים ואיך אפשר ליצור כזה לדרוש משפט מול האל והאמת המוחלטת?!, וְשָׁמַיִם - לֹא זַכּוּ בהירים וזכים, כלומר: יש לו טענות אפילו על השמים הבהירים ביותר בְעֵינָיו!!
- אַף כִּי ועוד... כלומר: ויש לו טענות למרות שהוא עצמו נִתְעָב הוא האדם וְנֶאֱלָח, אִישׁ - שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה!!
החכמה הקדומה:
- אֲחַוְךָ! שְׁמַע לִי! וְזֶה חָזִיתִי - וַאֲסַפֵּרָה!
- אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ, וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם -
- לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ אותם חכמים קדומים - כשרק הם היו בעולם, עוד לפני שאוכלסיית בני האנוש התרבתה, וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם:
סופו של הרשע, ודאגותיו האמיתיות
- כָּל יְמֵי רָשָׁע - הוּא מִתְחוֹלֵל מסתובב סביב עצמו, מלשון ריקוד ומחול , וּמִסְפַּר שָׁנִים ואפשר לספור את שנותיו, כלומר: הוא לא ימשיך לעולם ויבוא בסופו של דבר סופו נִצְפְּנוּ הוסתרו, אבל הם קיימים. וכמו הביטוי החשבוני: 'זעיר אך לא זניח' לֶעָרִיץ.
- קוֹל פְּחָדִים - בְּאָזְנָיו: בַּשָּׁלוֹם שמא ברגע של שלוה - שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ?
- לֹא יַאֲמִין לא יחשוב שנכון הוא - שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ שהוא ישוב מהחושך, וְצָפוּי הוּא אֱלֵי חָרֶב ויחשוב ויפחד שהוא אמור למות. צופה - פירושו: מבית למרחקים.
- נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם: -אַיֵּה?!, יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ.
- יְבַעֲתֻהוּ צַר וּמְצוּקָה, תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ - עָתִיד לַכִּידוֹר.
- כִּי נָטָה אֶל אֵל יָדוֹ, וְאֶל שַׁדַּי האל יִתְגַּבָּר ינסה להציג את עצמו כחזק - כלומר יריב עם האל.
- יָרוּץ אֵלָיו יתקוף אותו בנסיון לפגוע, מלשון: רצוץ בְּצַוָּאר, בַּעֲבִי משחק מלים עם העבים - העננים שבשמים - גַּבֵּי מָגִנָּיו.
- כִּי כִסָּה פָנָיו - בְּחֶלְבּוֹ התכונן למלחמה על ידי משיחת פנים בצבע לבן, משחק מלים עם שביל החלב, או עם העננים המכסים את השמים, וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל מקום לנשימה בקסדה - כסל הוא כסוי או כובע מקראי. משחק מלים עם מערכות הכוכבים כסיל וכימה. .
- וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת מסתובב במקומות עזובים ומפחידים, בָּתִּים - לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ, אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים מטים לנפול. מלשון: עתידים להפוך לגל אבנים!
- לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ, וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם מהם - כלומר: הם לא יתכופפו (מפני החיצים, או מפחד ההתגלות) כי אינם פוחדים.
- לֹא יָסוּר ירד מהדרך מִנִּי חֹשֶׁךְ מן החשך, כלומר גם חושך לא מפחיד אותו, יֹנַקְתּוֹ פתיל הנר שלו - תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת לא תעביר שמן ללהבת הנר, כלומר הוא ילחם בחושך ולא נזקק לאור נרות או לפידים, וְיָסוּר ואש הלהבה יסור, כלומר יכבה - בְּרוּחַ פִּיו בכוונה תחילה יכבה את הנר.
- אַל יַאֲמֵן הוא לא יחשוב שאכן בַּשָּׁו בשקר. מלשון שוא נִתְעָה הלך בלא כוונה. מלשון תעיה ותהיה. כלומר: אינו יודע שהוא נפל בפח! כִּי שָׁוְא - תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ סופו יהיה הפוך לתכניותיו, שיוחלפו ויומרו בסוף רע.
- בְּלֹא יוֹמוֹ - תִּמָּלֵא, וְכִפָּתוֹ - לֹא רַעֲנָנָה.
- יַחְמֹס כַּגֶּפֶן - בִּסְרוֹ כמו ענבי בוסר שנקטפו מוקדם מדי, כך תכניותיו קצרות הראות יגדעו בטווח הארוך, וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת - נִצָּתוֹ וכמו זיתים שמאבדים בקלות את פריחתם בגשם קל, ואחר כך אינם נושאים פרי.
- כִּי עֲדַת חָנֵף - גַּלְמוּד, וְאֵשׁ - אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד!
- הָרֹה - עָמָל אבק, או: פעולה שאין לה תכלית, וְיָלֹד - אָוֶן רוע או: סתמיות חסרת תוחלת, וּבִטְנָם - תָּכִין מִרְמָה. {ס}