קטגוריה:עמוס ו ד
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הַ/שֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּ/סְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑/ם וְ/אֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִ/צֹּ֔אן וַ/עֲגָלִ֖ים מִ/תּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"וסרוחים על ערשותם" - משתטחין ומאריכין עצמם על ערסותם ורבותינו פי' מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין ערסותיהן בשכבת זרע שאינה שלהם
"כרים" - כבשים
"מרבק" - מקום כנוס העגלים ובלע"ז קופל"אמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"כרים מצאן" - מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם
"מתוך מרבק" - ממקום שנתפטמו שמה
"וסרוחים" - על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת
"השוכבים" - הם המתענגים לשכוב על מטות שן
מצודת ציון
"שן" - הוא שן הפיל
"וסרוחים" - ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג)
"ערשותם" - מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב)
"כרים" - כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיהו טז)
"מרבק" - הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש"א שמואל א כח)מלבי"ם (כל הפרק)
"השוכבים על מטות שן", המטה עשויה לנטות עליה בין ביום ובין בלילה, והערש הוא מיוחד למשכב נשים וקטנים וחולים ומעונגים בלילה, הם שכבו על מטות שן, "ועל ערשותם" המיוחד למשכבי אשה שוכבים "סרוחים" היינו זונות סרוחות המסריחים בשכבת זרע, וכמ"ש חז"ל שמסריחים את ערשותם בש"ז שאינו שלהם, והם יתפנקו במאכלות ערבים זוללים וסובאים עם הזונות שלהם, "שאוכלים את הכרים מצאן" היינו צאן השמנות, ואת "עגלים" שלוקחים "מתוך מרבק" ששם העגלים מפוטמים ושמנים:
ביאור המילות
"מטות, ערשותם". התבאר למעלה (ג' י"ב) שהערש מיוחד למשכב הנשים:
"וסרוחים", שם מלשון הבאשה כמו נסרחה חכמתם, זונות וזכרים מיוחדים לזימה שוכבים על ערשותם:
"כרים", כן נקראו צאן השמנים:
"ומרבק" מקום שמפטמים בו העגלים עד יתראו כבקר, וכן עגל מרבק (ש"א כ"ט) ובדברי חז"ל הכניסה לרבקה ודשה:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "עמוס ו ד"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.