מ"ג עמוס ו ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃
תרגום יונתן
רש"י
"כרים" - כבשים
"מרבק" - מקום כנוס העגלים ובלע"ז קופל"אמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כרים מצאן" - מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם
"מתוך מרבק" - ממקום שנתפטמו שמה
"וסרוחים" - על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת
"השוכבים" - הם המתענגים לשכוב על מטות שן
מצודת ציון
"שן" - הוא שן הפיל
"וסרוחים" - ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג)
"ערשותם" - מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב)
"כרים" - כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיהו טז)
"מרבק" - הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש"א שמואל א כח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מטות, ערשותם". התבאר למעלה (ג' י"ב) שהערש מיוחד למשכב הנשים:
"וסרוחים", שם מלשון הבאשה כמו נסרחה חכמתם, זונות וזכרים מיוחדים לזימה שוכבים על ערשותם:
"כרים", כן נקראו צאן השמנים:
"ומרבק" מקום שמפטמים בו העגלים עד יתראו כבקר, וכן עגל מרבק (ש"א כ"ט) ובדברי חז"ל הכניסה לרבקה ודשה: