מצודות על עמוס ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על עמוס · ו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נקובי" - מתחלה היו נקובים בשם שהם העם המשובחים שבכל העכו"ם במשפט הנהגת דרכם עתה באו כל בית ישראל לכללם לאחוז במשפטי הנהגת דרכם

"הוי השאננים" - הוי על אלו היושבים שאנן בציון ועל אלו היושבים בטח בהר שומרון

מצודת ציון

"השאנני'" - ענין השקט ומנוחה כמו שאנן מואב (ירמיהו מח)

"נקובי" - כן יאמר על הפרשת השם כמו נקבו בשמות (במדבר א)

"ראשית" - ענין מיטב ומבחר כמו ראשי' גבורתם (בירמיהו מט)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הטובים" - וכי המה טובים מן הממלכות האלה הם מלכות יהודה ומלכות אפרים וכי גבולם גדול מגבולכם ומה א"כ מצאתם בי עול למאס משפטי

"עברו כלנה" - עברו לכלנה וראו טוב המקום ומשם לכו אל חמת רבה ורדו אל גת של פלשתים לראות גודל גבולם ושבחם

מצודת ציון

"כלנה" - שם מקום

"חמת רבה" - חמת הגדולה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המנדים" - הם המניעים את עצמם במעשיהם ללכת ליום רע

"ותגישון לשבת במקום חמס" - ר"ל בגולה בארץ העכו"ם אשר תקבלו מהם חמס

מצודת ציון

"המנדים" - מל' הנדה והנעה

"ותגישון" - ענין הקרוב

"שבת" - מל' ישיבה

"חמס" - עושק וגזל

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כרים מצאן" - מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם

"מתוך מרבק" - ממקום שנתפטמו שמה

"וסרוחים" - על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת

"השוכבים" - הם המתענגים לשכוב על מטות שן

מצודת ציון

"שן" - הוא שן הפיל

"וסרוחים" - ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג)

"ערשותם" - מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב)

"כרים" - כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיהו טז)

"מרבק" - הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש"א שמואל א כח)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כדויד" - המה חושבים את עצמם בדבר כלי השיר להיות כדוד מלך ישראל לנגן על כלי שיר כמו שנגן הוא וכאומר הלא אין להם ערך וייחוס עמו הוא שר שיר ה' והמה לא כן

"הפורטים" - הם המזמרים ע"פ הנבל נגונים יחידים ונפרדים שלא תדמה אחת לחברתה

מצודת ציון

"הפורטים" - ענין היחיד וההבדל ובדרז"ל פרט וכלל שהפרט הוא ההבדל מן הכלל והוא מלשון ופרט כרמך (ויקרא ט)

"הנבל" - שם כלי נגון

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראשית" - במיטב השמנים ישמחו בשרם להתענג

"ולא נחלו" - אינם חולים בכאב הלב להצטער על השבר המיועד לבוא על יוסף ונקראו כל ישראל ע"ש יוסף לפי שהוא כלכלם במצרים

"במזרקי יין" - לא שתו בכוסות כ"א במזרקים בני מדה מרובה

מצודת ציון

"במזרקי" - אגן גדול כמו מזרק אחד כסף (במדבר ז)

"וראשית" - ענין מיטב ומבחר

"ימשחו" - מל' משיחה וסיכה

"נחלו" - מל' חולי

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסר מרזח סרוחים" - אז יסיר מהם המשתאות הגדולות העודפות מהשיעור הראוי או אז יסור אליהם אבלות גדולות ועודפות בשיעור

"לכן" - הואיל וכן עשו לכן עתה בזמן קרוב יגלו בראש גולים ר"ל במבחר הגולים בבזיון רב (וכי כמו בדברים טובים יאמר לשון ראש ומבחר על הטוב שבכולן כן בדברים רעים יאמר לשון ראש ומבחר על הרע שבכולן)

מצודת ציון

"בראש" - ענין מובחר

"וסר" - מל' הסרה

"מרזח" - כן יקראו המשתאות ובספרי בפרשת וישב ישראל בשטים יש וחזרו לעשות מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים או הוא ענין אבל וכן אל תבוא בית מרזח (ירמיהו טו)וארז"ל בית אבל

"סרוחים" - ענין עודף ויתרון

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארמנותיו" - אבל ארמנות יעקב מקום שמתענגים שם אותם שנאתי ולכן אמסר ביד האויב העיר והדברים הממלאים את העיר וגם בה"מ בכללם עם כי אהובה לי הואיל ותחרב העיר מה לי בבה"מ

"בנפשו" - ר"ל בעצמו

"מתאב" - באמת אני אוהב את גאון יעקב זה בה"מ כמ"ש את גאון יעקב אשר אהב סלה (תהלים מז)

מצודת ציון

"מתאב" - ענין תאוה כמו תאבתי לישועתך (תהלים קי"ט)

"גאון" - כן יקרא בה"מ וכן וצבי עדיו לגאון שמהו (יחזקאל ז')

"והסגרתי" - ענין מסירה כמו להסגיר לאדום (לעיל א)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומתו" - כי האויב ישרוף הבתים וימותו כולם ולא ישאר אחד

"אם יותרו" - כי יחביאו עצמם שם מפני האויב

מצודת ציון

"יותרו" - מל' נותר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמר הס" - ויחזיר זה ויאמר לו שתוק ואל תהרהר אחר מדת הדין כי אלו הנשרפים לא אבו להזכיר בשם ה' כ"א הזכירו בשם הבעל וראויים הם לזה הגמול

"ואמר אפס" - ר"ל וזה ישיב כמתרעם כבר נשרפו גם העצמות וכלה הכל

"העוד עמך" - אם יש עוד מה עמך מן העצמות להוציאם מן השרפה

"ונשאו" - את כל אחד ישא דודו ומסרפו להוציא העצמים מן הבית לבל ישרפו גם הם עם הבשר

"ואמר" - הנושא הזה יאמר לאשר הוא בסוף הבית המחפש אחר עצמות כמוהו

מצודת ציון

"ונשאו" - מל' משא וסבל

"דודו" - הוא אחי האב

"ומסרפו" - הוא אחי האם או ומסרפו הוא כמו ומשרפו בשי"ן כי זסשר"ץ מתחלף ור"ל אוהבו המציל עצמותיו מן השריפה

"בירכתי" - בסוף

"אפס" - ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מ"ז)

"הס" - ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר י"ג)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בקעם" - לבקעים יחידים שאפשר לתקנם מהר ר"ל שהם ישובו לארצם בזמן בית השני

"רסיסים" - לבקעיות מרובות ותכופות שאין לתקנם כי אם לאחר זמן רב ר"ל שהם לא ישובו לארצם עד הגאולה העתידה

"והבית הקטן" - על מלכות יהודה יאמר שהיא קטנה ממלכות אפרים

"הבית הגדול" - על מלכות אפרים יאמר שהיא גדולה ממלכות יהודה כי בהם יש עשרת שבטים

"והכה" - מי שיצוה לו הוא האויב

מצודת ציון

"רסיסים" - ענין רציצה וכתיתה כי ומעוך וכתות (ויקרא כ"ב) ת"א ודמריס ודרסיס ובדרז"ל ואם היה עב או מרוסס (שבת פ')

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופרי צדקה" - ר"ל מצות התורה הפכתם לקחת תמורת' את הלענה הוא עבודת הפסל וכפל הדבר במ"ש וכאומר הואיל ושניתם דבר הראוי לכן יגיע לכם ההפסד

"כי הפכתם" - כאומר הלא כן מעשיכם לשנות דבר הראוי כי משפט התורה הפכתם לראש המר ר"ל לקחתם תמורתו חוק העכו"ם

"הירוצון" - וכי אפשר לסוסים לרוץ במקום הסלע כי הלא יהלמו וישברו עקבותם וכן האם אפשר שיחרוש אדם בסלע עם הבקרים הלא בזה יאבד ויפסיד את הבקרים ר"ל וכי אפשר לשנות דבר הראוי הלא המשנה לא ירויח כ"א יפסיד

מצודת ציון

"הירוצון" - מל' ריצה ורדיפה

"לראש ללענה" - מיני עשבים מרים כמו פורה ראש ולענה (דברים כ"ט)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האומרים" - הם אומרים בחוזק ידינו לקחנו לנו אומץ וחוזק וכאומר אבל לא כן הוא כי הכל בהשגחה

"השמחים" - הם שמחים על לא דבר ר"ל שמחים על הצלחתם שלא תתקיים לזמן מרובה

מצודת ציון

"קרנים" - ענין חוזק והוא שאול מקרני בעל חי שמתחזקין בהם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד נחל הערבה" - שהוא בפאת הדרומי של א"י מן הקצה אל הקצה

"מלבוא חמת" - מן הדרך שבאים בו אל חמת שהוא בפאת הצפוני של א"י

"ולחצו אתכם" - העכו"ם ההם

"כי הנני" - כי עתה שחטאתם לי הנני מעמיד עליכם אתם בית ישראל

"גוי" - מוסב על הנני מקים עליכם

מצודת ציון

"ולחצו" - ענין דחק