קטגוריה:עמוס ו ד
נוסח המקרא
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.
הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃
הַ/שֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּ/סְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑/ם וְ/אֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִ/צֹּ֔אן וַ/עֲגָלִ֖ים מִ/תּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"כרים" - כבשים
"מרבק" - מקום כנוס העגלים ובלע"ז קופל"אמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שן" - הוא שן הפיל
"וסרוחים" - ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג)
"ערשותם" - מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב)
"כרים" - כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיהו טז)
"מרבק" - הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש"א שמואל א כח)
מצודת דוד
"כרים מצאן" - מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם
"מתוך מרבק" - ממקום שנתפטמו שמה
"וסרוחים" - על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת
"השוכבים" - הם המתענגים לשכוב על מטות שןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מטות, ערשותם". התבאר למעלה (ג' י"ב) שהערש מיוחד למשכב הנשים:
"וסרוחים", שם מלשון הבאשה כמו נסרחה חכמתם, זונות וזכרים מיוחדים לזימה שוכבים על ערשותם:
"כרים", כן נקראו צאן השמנים:
"ומרבק" מקום שמפטמים בו העגלים עד יתראו כבקר, וכן עגל מרבק (ש"א כ"ט) ובדברי חז"ל הכניסה לרבקה ודשה:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "עמוס ו ד"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.