לדלג לתוכן

ביאור:עמוס ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג


תוכחה כלפי המבלים בארמונות, ואינם עושים משפט. ה' יביא עליהם גוי שילחץ אותם ויוציאם לגלות
"הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר" (פסוק ה) - פסיפס משנת 508, מוזיאון ישראל

א הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן בירושלים, בירת יהודה וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן היושבים בשלווה בשומרון, בירת ממלכת ישראל, נְקֻבֵי המכנים את עצמם רֵאשִׁית בכור הַגּוֹיִם, וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל וכל ישראל באים אליהם לכבדם. ב עִבְרוּ כַלְנֵה שם של ממלכה (הנזכרת גם בבראשית י י - אולי היתה ממוקמת בתל טאיינאט) וּרְאוּ, וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה לעיר חמה הגדולה, וּרְדוּ גַת פְּלִשְׁתּים לעיר גת הפלישתית - הֲטוֹבִים האם טוב מצבם של אותם עמים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה יותר מממלכות יהודה וישראל (למרות שאינם עשירים וחזקים, שורר שם סדר וצדק)? אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם? ג הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע אתם המדחיקים ממחשבותיכם את האסון הצפוי לכם, וַתַּגִּישׁוּן מקרבים ומאמצים שֶׁבֶת חָמָס התנהלות המבוססת על גזל. ד הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת כאשר הכוונה למיטה שיושבים עליה בהסבה בשעת משתה שֵׁן מקושטות בשנהב וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם נשכבים על מיטתם ולא עובדים, וְאֹכְלִים כָּרִים כבשים מפוטמים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק הרפת בה מפטמים אותם. ה הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר מחשיבים את כלי הנגינה שלהם כאילו הנגינה בהם מגיעה לרמה של דוד המלך. ו הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי בגביעים גדולים יַיִן, וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים בשמנים מובחרים את גופם יִמְשָׁחוּ, וְלֹא נֶחְלוּ ואינם כואבים עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף. ז לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים בראש שיירת ההולכים לגולה, וְסָר מִרְזַח יסור המשתה סְרוּחִים של אותם סרוחים על מיטתם. {פ}

ח נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּנַפְשׁוֹ, נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת: מְתָאֵב מתעב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב מקום גאוות ישראל, המקומות הגבוהים, הארמונות, וְאַרְמְנֹתָיו בגלל ההוללות בהם (כפי שפורט בתחילת הפרק) שָׂנֵאתִי, וְהִסְגַּרְתִּי ולכן אסגיר ביד האויב עִיר וּמְלֹאָהּ. ט וְהָיָה אִם יִוָּתְרוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּבַיִת אֶחָד ואותם עשרה שורדים יברחו כולם לבית אחד שישאר שלם, אפילו הם ימותו, וָמֵתוּ. י וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ דוד המת יבוא לשאת את הגופות וּמְסָרְפוֹ מי שאחראי לשרוף את הגופות לְהוֹצִיא עֲצָמִים עצמות מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת: "הַעוֹד עִמָּךְ האם עוד מישהו חי נמצא איתך?"? וְאָמַר: "אָפֶס", וְאָמַר: "הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר אל תפרסם זאת ברבים, כדי שלא להבהיל אחרים בְּשֵׁם יְהוָה משביע אותו בשם ה'". יא כִּי הִנֵּה יְהוָה מְצַוֶּה, וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים לרסיסים, וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים יבקע. יב הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים? אִם יַחֲרוֹשׁ האם אפשר לחרוש בשטח סלעי בַּבְּקָרִים? כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ לרוש, לעשב מר מִשְׁפָּט, וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה ללענה, גם צמח מר. יג הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר בהצלחה מדומה, הָאֹמְרִים: "הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ בזכות כוחינו לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם עוצמה, להכות את אויבינו". יד כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, גּוֹי עם שיתקוף אתכם, וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת ממבואות העיר חמה עַד נַחַל הָעֲרָבָה נחל הזורם לים המלח. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים" - מידה כנגד מידה, כנגד: "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם" וכן "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ".
  • "מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה" (פסוק יד) - כגבולות ישראל בימי ירבעם בן יואש (תקופת הנביא עמוס): "הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה" (מלכים ב יד כה)