ביאור:זכריה ב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א
וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת קרן ניגוח המשמשת לביקוע חומות.
ב
וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: "מָה אֵלֶּה"? וַיֹּאמֶר אֵלַי: "אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ פיזרו (היכו בחומות ערי ישראל, כבשו אותן והגלו את תושביהן) אֶת יְהוּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם".
{ס}
ג
וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים חרשי ברזל, בעלי מלאכה.
ד
וָאֹמַר: "מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת"? וַיֹּאמֶר לֵאמֹר במילים אלו: "אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ עד כדי כך שאף אחד לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ. וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה ארבעת החרשים לְהַחֲרִיד אֹתָם לשבור את הקרנות, לְיַדּוֹת להשליך אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל המרימים קרן כלפי אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ".
{ס}
ה
וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ, וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.
ו
וָאֹמַר: "אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ"? וַיֹּאמֶר אֵלַי: "לָמֹד למדוד, לצורך הכנת תוכנית בניה אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם, לִרְאוֹת כַּמָּה רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ".
ז
וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי שאמר לי שהוא הולך למדוד את ירושלים יֹצֵא, וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ.
ח
וַיֹּאמֶר המלאך שיצא לקראתו אֵלָו אל המלאך המודד: "רֻץ, דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז אל זכריה לֵאמֹר: פְּרָזוֹת מחוץ לחומות העיר (שלא יחשוב שמידות העיר יהוו מגבלה) תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם, מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ.
ט
וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ, נְאֻם יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד וכדי להרים את כבודה אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.
{פ}
י
הוֹי קריאת עידוד, הוֹי, וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן, נְאֻם יְהוָה. כִּי כְּאַרְבַּע למרות שלארבע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי הרחקתי אֶתְכֶם, נְאֻם יְהוָה.
יא
הוֹי צִיּוֹן, הִמָּלְטִי, יוֹשֶׁבֶת הגרה בתוך בַּת אומת בָּבֶל.
{ס}
יב
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי הנביא מספר שה' שלח אותו, בשביל כבודו של עם ישראל, אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים השודדים אֶתְכֶם. כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם - נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ מסכן את עצמו כמו מישהו שנוגע בעין שלו.
יג
כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם על הגויים, וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם ליהודים, שבעבר היו העבדים שלהם. וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחָנִי.
{ס}
יד
רָנִּי שירי בשמחה וְשִׂמְחִי בַּת אומת צִיּוֹן, כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם יְהוָה.
טו
וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ לִי לְעָם יצטרפו לעם שלי, יגורו עם ישראל, וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ. וְיָדַעַתְּ כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי שלח אותי, הנביא אֵלָיִךְ.
טז
וְנָחַל ינחיל יְהוָה אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ את נחלתו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, וּבָחַר עוֹד שוב בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
יז
הַס החרישו (לכבודו של ה') כָּל בָּשָׂר בבני האדם מִפְּנֵי יְהוָה, כִּי נֵעוֹר ה' התעורר, קם מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ מביתו בשמיים (והוא יוצא משם ובא לשכון בציון).
{ס}
<< · ביאור:זכריה · ב · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הפטרת פרשת בהעלותך (הנקראת גם בשבת חנוכה) מתחילה כאן בפסוק יד, אך קשורה לפרשה (ולחנוכה) בעקבות הפסוק המופיע בפרק הבא: "מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה".
