ביאור:עמוס ד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן מטאפורה לנשות ישראל העשירות אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם לבעליהן: "הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה הגש לי מיד יין לשתות (ובמשמעות רחבה: עשוק עוד עניים ומכספם רכוש לנו מעדנים)". ב נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ בקדושתו (בקיומו, כאומר "חי אנוכי"), כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם, וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת האויב ישבה אתכם ויקח אתכם לגלות מעבר לים בסירות, וְאַחֲרִיתְכֶן את האחרונות מביניכן בְּסִירוֹת דּוּגָה דייג (סירה קטנה, דוגית). יש מפרשים צינה וסירה מלשון קוצים - כלומר: יאסרו אותן בכבלים שיש בהם קוצים דוקרים. ג וּפְרָצִים דרך הפרצים בחומה שיפרוץ האויב תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ תברחנה כל אחת דרך הפתח הקרוב אליה, וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה אך הן יתפסו ויושלחו להרמון, בית הנשים, בארמונות האויב - נְאֻם יְהוָה.
ד בֹּאוּ בֵית אֵל לבית אל, שם הציב ירבעם עגל זהב וּפִשְׁעוּ בלעג: המשיכו לפשוע בעבודה זרה (ותיווכחו בתוצאות), הַגִּלְגָּל וכן בואו לגילגל (גם הוא מרכז ע"ז) הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ. וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר כל בוקר זִבְחֵיכֶם את זבחיכם לע"ז, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם לאכול תוך 3 ימים מאז הזבח את הקורבן שהבאתם כמעשר בהמה. ה וְקַטֵּר הקטירו על המזבח מֵחָמֵץ תּוֹדָה את התודה הנלקחת מעל החמץ ("עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" - ויקרא ז יג), וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הכריזו לעם להביא קורבנות נדבה, הַשְׁמִיעוּ, כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם עשיתם לפי רצונכם, ושלא לפי חוקי התורה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ו וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אתן לכם עונשים: נִקְיוֹן שִׁנַּיִם מחסור במזון (מי שלא אוכל - שיניו נקיות) בְּכָל עָרֵיכֶם, וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם, וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי כל העונשים האלה לא עזרו - עדיין לא חזרתם אלי - נְאֻם יְהוָה.
ז וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר בשיא החורף - שלושה חודשים לפי עונת הקציר, וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר. חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. ח וְנָעוּ שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם - וְלֹא יִשְׂבָּעוּ. וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם יְהוָה.
ט
הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן ר' פירוש בדברים כח, כב. הַרְבּוֹת את ריבוי גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם. וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי - נְאֻם יְהוָה.
{ס}
י שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ כפי שהיה במכת מִצְרַיִם, הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם והסוסים שלכם נפלו בשבי, וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ סירחון מַחֲנֵיכֶם גופות בחוריכם, וּבְאַפְּכֶם הריח יכנס באפכם. וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי - נְאֻם יְהוָה.
יא
הָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, וַתִּהְיוּ כְּאוּד כמו פיסת עץ מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה. וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי - נְאֻם יְהוָה.
{ס}
יב
לָכֵן כֹּה כפי שפורט לעיל (רעב, בצורת, דבר וכו') אֶעֱשֶׂה לְּךָ יִשְׂרָאֵל, עֵקֶב כִּי זֹאת אֶעֱשֶׂה לָּךְ - הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל לאחר שכל העונשים לעיל לא עזרו - עליכם להתכונן לכך שאעניש אתכם באופן אישי.
יג
כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ, וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ מה דיבר עם חבירו, עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה אור לחושך, וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי מרומי (מקומות גבוהים) אָרֶץ - יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
{ס}
<< · ביאור:עמוס · ד · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "פָּרוֹת הַבָּשָׁן" (פסוק א) - הבשן הוא צפון עבר הירדן שהנו פורה והבקר שם מפוטם ושמן. ד"ר יהושע רוזנברג מעיר שכשהשתמש הנביא בכינוי: "פרות הבשן" ראו שומעי לקחו לנגד עיניהם לא רק את צורתן החיצונית של הנשים העשירות בשומרון, המבלות את זמנן במשתאות, אלא גם את התכונות הנלוות לכך. המכלות את כל המרעה ואינן משאירות לאחרים מאומה. (ר' עוד תובנות מעניינות בהקשר זה באתר דעת)
