ביאור:יואל א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
| קבר יואל הנביא, בתחומי הכפר גוש חלב (ג'יש) |
א דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל:
ב
שִׁמְעוּ זֹאת הַזְּקֵנִים, וְהַאֲזִינוּ כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: הֶהָיְתָה זֹּאת כזאת פורענות בִּימֵיכֶם, וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם.
ג
עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ, וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר.
ד
יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל תהיה מכת ארבה בישראל, ומה שישאר מהגזם (סוג של ארבה) יאכל סוג אחר של הָאַרְבֶּה, וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק, וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל.
ה
הָקִיצוּ התפכחו שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ, וְהֵילִלוּ יללו כָּל שֹׁתֵי יָיִן, עַל עָסִיס מיץ פירות, יין כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם יופסק מכם, כי הארבה יחסל את כל הענבים.
ו
כִּי גוֹי הארבה משול לצבא של עם זר עָלָה עַל אַרְצִי, עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר. שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה, וּמְתַלְּעוֹת מלתעות, שיניים לָבִיא לוֹ.
ז
שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה לשממה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה עץ התאנה יושמד בכעס - חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ אכל את קליפת העץ (של הגפן והתאנה) וְהִשְׁלִיךְ, הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ וכך נראים ענפיה בצבע לבן.
ח
אֱלִי בכי, יללי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק המתאבלת (כדוגמת "עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים, סִפְדוּ וְהֵילִילוּ" - ירמיהו ד ח) עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ שנשאה בצעירותה.
ט
הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ הופסק קורבן מנחה ונסכי יין, הבאים מהצומח מִבֵּית יְהוָה, אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה.
י
שֻׁדַּד שָׂדֶה, אָבְלָה אֲדָמָה; כִּי שֻׁדַּד דָּגָן, הוֹבִישׁ תִּירוֹשׁ יין, אֻמְלַל יִצְהָר שמן.
יא
הֹבִישׁוּ אִכָּרִים, הֵילִילוּ כֹּרְמִים - עַל חִטָּה וְעַל שְׂעֹרָה, כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶה.
יב
הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה התייבשו פירותיה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה. רִמּוֹן, גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ - כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ. כִּי הֹבִישׁ אכן הופסק שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם.
{ס}
יג
חִגְרוּ חגרו בגדי שק (כמו בפסוק ח) וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ, בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים ואף תשנו בתוך שק מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי, כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ.
יד
קַדְּשׁוּ קיבעו צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה עצרת, אסיפה, אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל את כל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְזַעֲקוּ אֶל יְהוָה.
טו
אֲהָהּ לַיּוֹם אבוי ליום בו יגיע הארבה, כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה, וּכְשֹׁד מִשַׁדַּי אסון מה' יָבוֹא.
טז
הֲלוֹא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרָת, מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִיל.
יז
עָבְשׁוּ נרקבו פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם אפילו גרגרים הקבורים מתחת לרגבי האדמה. נָשַׁמּוּ הפכו לשממה אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת מחסני יבול, כִּי הֹבִישׁ דָּגָן.
יח
מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה, נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר, כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם; גַּם עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ ניזוקו.
יט
אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא, כִּי אֵשׁ הארבה התפשט כמו אש אָכְלָה נְאוֹת מִדְבָּר, וְלֶהָבָה לִהֲטָה כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה.
כ
גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג ייצעקו (כביכול, מרוב רעב, אפילו הבהמות יתפללו לה') אֵלֶיךָ, כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם, וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "שֻׁדַּד שָׂדֶה", "וּכְשֹׁד מִשַׁדַּי" (פסוק י ופסוק טו) - לשון נופל על לשון
- "כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם" (כ) - ללא קשר לארבה, כנראה במקביל גם צפויה בצורת, ואם כן, גם "אֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת מִדְבָּר" (שבהמשך הפסוק ובפסוק הקודם) קשור לחום הגדול בתקופת הבצורת.
