ביאור:זכריה ט

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג

ממלכת ישראל תתרחב לארצות הצפון וערי פלישתים

"חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק" (א) - כתובת זַכּוּר שנמצאה בתל אפיס - האתר הארכאולוגי המזוהה עם העיר חדרך

א מַשָּׂא נבואה דְבַר יְהוָה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ מקום ליד דמשק וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ וגם עד דמשק יגיע איזור משכנו של ה', כִּי לַיהוָה עֵין אָדָם תייחל עינו של כל אדם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ב וְגַם חֲמָת עיר בסוריה של ימינו תִּגְבָּל בָּהּ תהיה כלולה בגבולה של מלכות ה', צֹר וְצִידוֹן, כִּי אף כי צור חָכְמָה מְאֹד. ג וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ חומה מסביבה, וַתִּצְבָּר כֶּסֶף כֶּעָפָר, וְחָרוּץ וכן צברה זהב חרוץ כְּטִיט חוּצוֹת המושלך ברחוב. ד הִנֵּה אֲדֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה יגרש אותה, וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ את רכושה (שנמצא על אוניות הסוחר שלה), וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל. ה תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא, וְעַזָּה וכן העיר עזה תראה זאת וְתָחִיל מְאֹד, וְעֶקְרוֹן כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ העיר הפלישתית עקרון - גם היא תפחד, כי אכזבה תקותה (בצור, שהיא קיוותה לעזרתה). וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה, וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב לא תיבנה, אלא תהפוך לשממה. ו וְיָשַׁב מַמְזֵר בני עמים זרים בְּאַשְׁדּוֹד, וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן את כבודם של ה- פְּלִשְׁתִּים. ז וַהֲסִרֹתִי דָמָיו כינוי גנאי לע"ז שלהם מִפִּיו מלהזכיר אותם (כמו "וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ" - הושע ב יט) , וְשִׁקֻּצָיו ואת שמות אליליו אוציא מִבֵּין שִׁנָּיו. וְנִשְׁאַר גַּם הוּא השטח בו גרו הפלישתים לֵאלֹהֵינוּ לנחלה לעם ישראל, וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה מקום מושב למנהיגי יהודה, וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי העיר עקרון תהיה כמו ירושלים, שנכבשה מהיבוסי. ח וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה ה' יקים מחנה מסביב לעירו, ויקים מוצב (מחנה צבאי) מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב המוצב ישמש כמגדל שמירה להגן על העוברים והשבים, וְלֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עוֹד נֹגֵשׂ. כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְעֵינָי הנביא מחזק את דבריו ואומר שממש ראה בעיניו את התגשמות הנבואה. {ס}

מלך ציון יגיע, כעני הרוכב על חמור, יהיה שלום, וגבולות הארץ יתרחבו

ט גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ͏ִם. הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע נחלץ מצרה הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר המלך יופיע בצניעות, כמו עני (ולא כמלך, שבדרך כלל רוכב על כרכרה הרתומה לסוסים), וְעַל עַיִר חמור צעיר בֶּן אֲתֹנוֹת. י וְהִכְרַתִּי רֶכֶב רכבי מלחמה (כי לא יהיה בהם צורך) מֵאֶפְרַיִם וְסוּס סוסי קרב מִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה. וְדִבֶּר המלך ידבר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם, וּמָשְׁלוֹ שלטונו יהיה מִיָּם עַד יָם מים סוף לים התיכון, וּמִנָּהָר מנהר פרת עַד אַפְסֵי קצוות אָרֶץ.

קיבוץ גלויות, ה' יסייע לכם במלחמה באויביכם

יא גַּם אַתְּ אומת ישראל, בְּדַם בְּרִיתֵךְ בזכות דם הברית בין ישראל לה', ברית המילה, שִׁלַּחְתִּי שחררתי את אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ כינוי לגלות בבל (בור ריק שימש ככלא, כמו בבור אליו הושלך יוסף: "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" - בראשית לז כד) . יב שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן להיות מבוצרים, מוגנים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה השבויים בגלות ומקוים לחופש - גַּם הַיּוֹם מַגִּיד אני מבשר: מִשְׁנֶה כפליים (פי שניים ממה שסבלת אגמול לך כעת טובה) אָשִׁיב לָךְ. יג כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת כמו קשת, מתוחה ומוכנה לתקוף, מִלֵּאתִי מילאתי בחצים (המוכנים להם לירות) את אֶפְרַיִם, וְעוֹרַרְתִּי אעיר, אדרבן את בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן לתקוף את בני יון (על ששיעבדו אנשים מיהודה: "וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים" - יואל ד ו), וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר. יד וַיהוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה יתגלה, לעזור להם, וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי יְהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן עד לתימן הרחוקה. טו יְהוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי קֶלַע כאילו היו אבנים שמעיפים אותם בקלע, וְשָׁתוּ את דם אויביהם הָמוּ ויתרגשו כְּמוֹ יָיִן כמו מי ששותה יין, וּמָלְאוּ ימלאו בדם אויביהם כַּמִּזְרָק כמו מזרק (בית המקדש), כלי קיבול של דם כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ כמו קרנות המזבח שעליהם היו מזים את דם הקורבנות. טז וְהוֹשִׁיעָם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כראוי לעמו שהוא הצאן של ה'. כִּי אַבְנֵי נֵזֶר ישראל הם כמו אבנים יקרות בכתר של ה', מִתְנוֹסְסוֹת מתנוצצות עַל אַדְמָתוֹ. יז כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ רב טובו ויופיו, דָּגָן - בַּחוּרִים יאכלו הבחורים, וְתִירוֹשׁ יין - יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת ידובב את הבחורות.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ... וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצוֹת" (פסוק ג) - אליטרציה
"וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה" (פסוק ח) - בדומה לנאמר בישעיהו כט: "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד... וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ, וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב", אם כי בישעיהו המחנה המקיף את ירושלים הוא מחנה האויב, וכאן מדובר על מחנה ה' המגן על העיר.