ביאור:מלאכי ב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג

---

המשך התוכחה לכהנים

א וְעַתָּה אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה האזהרה הַזֹּאת, הַכֹּהֲנִים. ב אִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם לֹא תָשִׂימוּ עַל לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת הַמְּאֵרָה הקללה וְאָרוֹתִי אֶת בִּרְכוֹתֵיכֶם רכושכם שנתברכתם בו, וְגַם אָרוֹתִיהָ קיללתי אותה כבר כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל לֵב. ג הִנְנִי גֹעֵר נוזף, מקלל לָכֶם אֶת הַזֶּרַע שלא תצמח לכם תבואה, וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ צואה עַל פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם על קורבנות חגיכם, וְנָשָׂא עוונכם יוביל אֶתְכֶם אֵלָיו למצב זה, לפֶרֶשׁ על פניכם.

ד וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה שהוזכרה בפסוק א הַזֹּאת. לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי עם שבט לוי (אם חשבתם שברית ה' עם שבט לוי תגן עליו, תדעו שאתם הפרתם את הברית - להלן משפט ארוך הממשיך בפסוק ח), אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם ברית של חיים ארוכים ושלווים, וָאֶתְּנֵם לוֹ, מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי והיה ירא את מוראי, וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת התיירא הוּא. ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר ביושר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֺן. ז כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת על ידיעת ה', עשיית רצונו, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא. ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה בהוראה שהוריתם, שִׁחַתֶּם הפרתם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ט וְגַם אֲנִי נָתַתִּי שמתי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל בעיני כל הָעָם, כְּפִי כעונש על כך אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה ואתם מטים את התורה לטובת המעודפים עליכם (כדוגמת "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל" - ויקרא יט טו) . {פ}

תוכחה על נשיאת נשים נוכריות

י הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ, מַדּוּעַ נִבְגַּד תבגדו במחויבות ההדדית, שלא להתחתן עם עמים אחרים אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ אברהם-יצחק-יעקב, אבות אומת ישראל. יא בָּגְדָה יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָ͏ִם, כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב שאוהב את עמו, וּבָעַל לקח לאישה בַּת אֵל נֵכָר. יב יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה את הגדול והקטן שבילדיו מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב מעם ישראל, וּמַגִּישׁ מִנְחָה ויכרית את ילדיו מלהגיש מנחה (אם מדובר בכהנים) לַיהוָה צְבָאוֹת. {פ}

יג וְזֹאת שֵׁנִית רעה נוספת תַּעֲשׂוּ: כַּסּוֹת דִּמְעָה תמלאו בדמעות הנשים היהודיות הנעזבות אֶת מִזְבַּח יְהוָה, בְּכִי וַאֲנָקָה, מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת המזבח מכוסה עד כדי כך שלא נשאר בו מקום לה' לפנות אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן קורבן (כמו למשל בויקרא כב כא) מִיֶּדְכֶם. יד וַאֲמַרְתֶּם: "עַל מָה?" - עַל כִּי יְהוָה הֵעִיד על ברית הנישואין בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ. טו וְלֹא אֶחָד עָשָׂה וכי לא אחד עשה ה' את הזכר והנקבה ("זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם", "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד") וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ הואיל ולאדם יש נשמה מיוחדת, שאין לשאר החיות, ולכן עליו להשאר נאמן לבת הזוג שלו, וּמָה הָאֶחָד אדם הנושא אישה מְבַקֵּשׁ - זֶרַע אֱלֹהִים צאצא מבורך על ידי ה'. וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם השמרו לנפשותכם, שימרו על הרוח המיוחדת שניתנה לאדם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד אל לו לאף אדם לבגוד. טז כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח שנוא הוא האיש המשלח את אשתו בגלל אחרת, אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִסָּה חָמָס עַל לְבוּשׁוֹ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּדוּ. {ס}

טענת העם בעניין "רשע וטוב לו"

יז הוֹגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם; וַאֲמַרְתֶּם: "בַּמָּה הוֹגָעְנוּ?" - בֶּאֱמָרְכֶם "כָּל עֹשֵׂה רָע - טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה, וּבָהֶם הוּא חָפֵץ", אוֹ: "אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט?".

<< · ביאור:מלאכי · ב · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• את פסוק י יש המפרשים כציטוט מפי נושאי הנשים הנוכריות, המנסים להגן על עצמם: "הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ אדם הראשון (כל האנושות שווה, ולמה להפריד בין העמים), הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ, מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו ברעהו, גם אם הוא מגיע מעם אחר - אם לכולם אב משותף הרי שכל האנושות אחים זה לזה לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ להפרד מהנשים הנוכריות ובכך לחלל את ברית הנישואין שכרתו הורי החתן והכלה".

• "בָּגְדָה יְהוּדָה... עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב" (פסוק יב) - המילים "עֵר וְעֹנֶה" קשות, ורבו הפירושים. בפירוש 'דעת מקרא' מעלים בהערת שוליים אפשרות שמקור הביטוי הוא ב"ער ואונן", שני בני יהודה, שנשא אישה כנענית (בניגוד למקובל על אברהם, יצחק ויעקב) וסופו שמתו שני בניו. הרמז ברור: כשם שיהודה נשא אישה נוכרית ונענש, כך גם אנשי שבט יהודה יענשו. על ידי זה יובן גם הלשון "אָהֳלֵי יַעֲקֹב" שלא נפוץ בדורו של מלאכי. יש לציין שגם בבראשית רבה וגם בילקוט שמעוני על "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה" (בראשית לח א) יש רמז לקשר לפירקנו.

• הביטוי "וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם" חוזר פעמיים (פסוקים טו-טז), להדגשה.

• לטענות העם בפסוק האחרון תהיה התחייסות בפרק הבא.