ביאור:הושע ב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א
וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם: 'לֹא עַמִּי כשמו של הבן שהוזכר בסוף הפרק הקודם אַתֶּם' - יֵאָמֵר לָהֶם: 'בְּנֵי אֵל חָי'.
ב
וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו, וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד, וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ מארצות הגולה לארץ ישראל, יהיה קיבוץ גלויות (או: יעלו מישראל לכבוש את ארצות הגויים הסובבות אותה), כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל מלשון זריעה והתיישבות בארץ (במשמעות הפוכה למשמעות שמו של בנו הראשון של הושע).
ג
אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם "לא-עמי": 'עַמִּי', וְלַאֲחוֹתֵיכֶם "לא-רוחמה": 'רֻחָמָה'.
ד
רִיבוּ בְאִמְּכֶם, רִיבוּ הושע פונה לילדיו: הוכיחו את אמכם, גֹּמֶר, על שזינתה, וכמשל לכלל האומה שזנתה, כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ. וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיה עליה להסיר את האיפור שדרך הזונות לשים וְנַאֲפוּפֶיהָ תכשיט כלשהו, מלשון ניאוף, ובנמשל הכוונה לעבודה זרה מִבֵּין שָׁדֶיהָ.
ה
פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ כתינוק ערום, וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר שוממה כמו מדבר, וְשַׁתִּהָ ושמתי אותה כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא.
ו
וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם, כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה.
ז
כִּי זָנְתָה אִמָּם, הֹבִישָׁה הוֹרָתָם מי שהרתה וילדה אותם, כִּי אָמְרָה: "אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי הנואפים, ובנמשל: אחר דרכי הגוים והאלילים נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי, צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי משקי (בנמשל: ישראל בטוחה שהמעצמות שיש לה קשרים פוליטיים איתם יעזרו לה)".
ח
לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ גודר אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים בקוצים, וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ, וּנְתִיבוֹתֶיהָ ואת דרכיך לֹא תִמְצָא.
ט
וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא, וְאָמְרָה: "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן בנמשל: הקב"ה, כִּי טוֹב לִי אָז כשהייתי איתו מֵעָתָּה".
י
וְהִיא לֹא יָדְעָה שלא המאהבים נתנו לה את צרכיה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ, וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל וכן נתתי לה הרבה זהב, אך היא השתמשה בו לעבודת האליל בעל.
יא
לָכֵן כדי שתדע שאני הבאתי לה את הנ"ל, ולא האלילים אָשׁוּב, וְלָקַחְתִּי בחזרה את מה שנתתי לה דְגָנִי בְּעִתּוֹ בזמן הבשלתו וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ, וְהִצַּלְתִּי ולקחתי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ שנתתי לה כדי לכסות את ערותה.
יב
וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ ניבלתה, כיעורה לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ, וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי.
יג
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ את כל זמני שמחתה, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ, וְכֹל מוֹעֲדָהּ.
יד
וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה: "אֶתְנָה אתנן הֵמָּה לִי, אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי", וְשַׂמְתִּים את הכרם והתאנים לְיַעַר אשר כולם יכולים להיכנס אליו ולאכול פרותיו וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה.
טו
וּפָקַדְתִּי אזכור להם את תקופת החטא ואעניש עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם, וַתַּעַד ענדה נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ תכשיט, קישוט, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ, וְאֹתִי שָׁכְחָה - נְאֻם יְהוָה.
{פ}
טז
לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר למדבר, כדי לחדש את הקשר בין ה' לאומה כפי שהיה ביציאת מצרים, וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ.
יז
וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר ר' יהושע ז כו: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן... וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "מֶה עֲכַרְתָּנוּ - יַעְכֳּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה"... עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'עֵמֶק עָכוֹר' ". כנראה ששם מקום זה, הפך מטבע לשון לתאר מקום מקולל לְפֶתַח למקום שיוצאת ממנו תִּקְוָה, וְעָנְתָה היא תענה לי בחיבה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וִּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
{ס}
יח
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה, תִּקְרְאִי 'אִישִׁי' לשון אישות וחיבה, וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד 'בַּעְלִי' לשון אדנות ומורא.
יט
וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ, וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם.
כ
וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה החיות יפסיקו להזיק כאילו כרתו עם ישראל ברית וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה. וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח.
כא
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט ע"י צדק ומשפט שבהם תנהגו וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וע"י חסד ורחמים שאשפיע עליכם.
כב
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה בשכר האמונה בי, וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה.
{ס}
כג
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶעֱנֶה אמלא את המבוקש, נְאֻם יְהוָה, אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם אתן לשמים להוריד מטר, וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ השמיים, ע"י הורדת מטר, יענו וירוו את צמאון הארץ.
כד
וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן ע"י שהארץ תהיה רוויה, הדגן יוכל לקיים את ייעודו ולצמוח וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר, וְהֵם הדגן התירוש והיצהר יַעֲנו אֶת יספקו את צורכי יִזְרְעֶאל כינוי לעם ישראל (ר' פסוק ב).
כה
וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת 'לֹא רֻחָמָה', וְאָמַרְתִּי לְ'לֹא עַמִּי' - "עַמִּי אַתָּה", וְהוּא יֹאמַר "אֱלֹהָי".
{פ}
<< · ביאור:הושע · ב · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי" (פס' יח)- יש המסבירים שהמילה "בעל" תהפוך למגונה מכיוון שהיא תזכיר את חטאי ישראל שסגדו לבעל.
דרשות חז"ל על הפרק
- וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקֻיוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְגוֹ׳ וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה". (ברכות דף ז.)
- רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים... ואומר (פס' א) "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי" (קידושין דף לו.).
- מֵאֵימָתַי תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת? אָמַר רַב: מִימוֹת הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי" (שבת דף נה.).