ביאור:הושע ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a1302

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של הושע ב)


א וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם 'לֹא עַמִּי אַתֶּם' יֵאָמֵר לָהֶם 'בְּנֵי אֵל חָי'. ב וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו, וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד, וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ יהיה קיבוץ גלויות, כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל מלשון זריעה והתיישבות בארץ. ג אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם שקרוי "לא עמי" 'עַמִּי', וְלַאֲחוֹתֵיכֶם שקרויה "לא רחמה" 'רֻחָמָה'. ד רִיבוּ בְאִמְּכֶם, רִיבוּ הושע פונה לילדיו: הוכיחו את אמכם, גֹּמֶר, על שזינתה, וכמשל לכלל האומה שזנתה כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ, וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיה את האיפור שדרך הזונות לשים וְנַאֲפוּפֶיהָ מלשון ניאוף מִבֵּין שָׁדֶיהָ. ה פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ כתינוק ערום, וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ ושמתי אותה כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא. ו וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם, כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה. ז כִּי זָנְתָה אִמָּם, הֹבִישָׁה הוֹרָתָם מי שהרתה וילדה אותם, כִּי אָמְרָה: "אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי הנואפים, ובנמשל: אחר דרכי הגוים והאלילים נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי, צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי משקי". ח לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ גודר אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים בקוצים, וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ, וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא. ט וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא, וְאָמְרָה: "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן בנמשל: הקב"ה, כִּי טוֹב לִי אָז שהייתי איתו מֵעָתָּה". י וְהִיא לֹא יָדְעָה שלא המאהבים נתנו לה את צרכיה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ, וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל מהזהב שהרבתי לה השקיעה באליל בעל. יא לָכֵן כדי שתדע שאני הבאתי לה את צרכיה ודאגתי לה ולא האלילים אָשׁוּב, וְלָקַחְתִּי בחזרה את מה שנתתי לה דְגָנִי בְּעִתּוֹ בזמן הבשלתו וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ, וְהִצַּלְתִּי ולקחתי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ שנתתי לה כדי לכסות את ערותה. יב וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ ניבלתה, כיעורה לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ, וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי. יג וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ, וְכֹל מוֹעֲדָהּ. יד וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה "אֶתְנָה אתנן הֵמָּה לִי, אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי", וְשַׂמְתִּים את הכרם והתאנים לְיַעַר אשר כולם יכולים להיכנס אליו ולאכול פרותיו וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה. טו וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים אזכור להם את תקופת החטא ואעניש אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם, וַתַּעַד ענדה נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ תכשיט, קישוט, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ, וְאֹתִי שָׁכְחָה - נְאֻם יְהוָה. {פ}
טז לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר, וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ. יז וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר ראו יהושע ז כו לְפֶתַח תִּקְוָה, וְעָנְתָה תשיר שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וִּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. {ס}
יח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה, תִּקְרְאִי 'אִישִׁי' לשון אישות וחיבה, וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד 'בַּעְלִי' לשון אדנות ומורא. יט וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ, וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם. כ וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה החיות יפסיקו להזיק כאילו כרתו עם ישראל ברית וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה. וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. כא וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט ע"י צדק ומשפט שבהם תנהגו וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וע"י חסד ורחמים שאשפיע עליכם. כב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה בשכר האמונה בי, וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה. {ס}

כג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה, נְאֻם יְהוָה, אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם אתן לשמים להוריד מטר, וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ השמיים ע"י הורדת מטר יענו וירוו את צמאון הארץ. כד וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן ע"י שהארץ תהיה רוויה הדגן יוכל לקיים את ייעודו ולצמוח וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר, וְהֵם הדגן התירוש והיצהר יַעֲנו אֶת ויספקו את צורך יִזְרְעֶאל כינוי לעם ישראל אשר זרעם האל (ראה פסוק ב). כה וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת 'לֹא רֻחָמָה', וְאָמַרְתִּי לְ'לֹא עַמִּי' - "עַמִּי אַתָּה", וְהוּא יֹאמַר "אֱלֹהָי". {פ}


הערות

  • "וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי" (פס' יח)- יש המסבירים שהמילה "בעל" תהפוך למגונה מכיוון שהיא תזכיר את חטאי ישראל שסגדו לבעל (ראו פס' טו).