ביאור:נחום ג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
| "הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים" - פסלי ממנון בנֹּא אָמוֹן (תבאי), בזמן הצפה של הנילוס |
א הוֹי עִיר דָּמִים של שופכי דם, כֻּלָּהּ כַּחַשׁ-פֶּרֶק מְלֵאָה מלאה בשקר וגזל, לֹא יָמִישׁ יסור ממנה טָרֶף רכוש גנוב. ב קוֹל שׁוֹט המצליף לזרז את הסוסים וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן גלגלי המרכבות, וְסוּס דֹּהֵר, וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה זזה מצד לצד בדרכים המשובשות. ג פָּרָשׁ מַעֲלֶה מגביה את סוסו על רגליו האחוריות, וְלַהַב חֶרֶב, וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל מתים רבים, וְכֹבֶד פָּגֶר המון פגרים, וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה אין סוף לכמות הגוויות הפזורות ברחובות (יכשלו) וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם במידה כזאת שהחיילים יתקלו בהם ויפלו.
ד מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה כל זאת בא לה כעונש על כך שנהגה כזונה בוגדת (אשור בגדה במדינות שכעת נוקמות בה) טוֹבַת חֵן, בַּעֲלַת כְּשָׁפִים ומכשפת, הַמֹּכֶרֶת גּוֹיִם סוחרת בבני העמים שכבשה בִּזְנוּנֶיהָ בגלל רוח הבגידה שבאופיה וּמִשְׁפָּחוֹת משפחות העמים בִּכְשָׁפֶיהָ. ה הִנְנִי אֵלַיִךְ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ אשליך את שולי שמלתך על פניך, וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ את ערוותך, וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ. ו וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים דברים מתועבים וְנִבַּלְתִּיךְ אכער אותך, וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי לראווה, אציג אותך באופן מבזה. ז וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד ינדוד מִמֵּךְ, וְאָמַר: "שָׁדְּדָה נשדדה, נחרבה נִינְוֵה"! מִי יָנוּד לָהּ ינוד בראשו כלפיה כאות להזדהות בצערה? מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ?
ח הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן מהבירה המיצרית תבאי (במצרית עתיקה שמהּ של העיר 'נאות אמן', שפירושו "עירו של (האל) אמון") , הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים, מַיִם סָבִיב לָהּ, אֲשֶׁר חֵיל יָם - מִיָּם חוֹמָתָהּ העיר מבוצרת באופן טבעי על ידי הנילוס ושלוחותיו המקיפים אותה כמו חומות, וחומות העיר עולות משפת הנהר. ט כּוּשׁ עָצְמָה עוצמת ארץ כוש (בימי חורבן נא אמון מלכו במצרים מלכים משושלת שמוצאה בכוש) וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה איך קץ לעוצמתה, פּוּט וְלוּבִים מדינות שכנות למצרים (ר' פונת ולוב העתיקה) הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ. י גַּם הִיא נא אמון לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי. גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת בצמתים של רחובות ראשיים, וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל השליכו גורל, להחליט מי יומת ומי ילקח בשבי, וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים נאסרו באזיקים. יא גַּם אַתְּ נינוה תִּשְׁכְּרִי תשתי כוס רעל שתשפיע עליך (כדוגמת ישעיהו סג ו ואיכה ד כא, תְּהִי נַעֲלָמָה תהיי נסתרת, לא תתקיימי. גַּם אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעוֹז מחסה מֵאוֹיֵב.
יב כָּל מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם בִּכּוּרִים יהיו קלים לכיבוש כמו עץ תאנה עם פירות קלים לקטיף, אִם יִנּוֹעוּ שמספיק רק לנענע את העץ וְנָפְלוּ עַל פִּי אוֹכֵל. יג הִנֵּה עַמֵּךְ - נָשִׁים כמו נשים (שאינן לוחמות) בְּקִרְבֵּךְ. לְאֹיְבַיִךְ פָּתוֹחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ, אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך. יד מֵי מָצוֹר מים לקראת המצור שַׁאֲבִי לָךְ היית צריכה לשאוב מראש. חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ - בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר ערבבי את הטיט על ידי דריכה, הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן תבנית יציקת לבנים (ר' ירמיהו מג, ט ובאיור שם). טו שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ, תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב, תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק כמו שלהקת ארבה אוכלת את הצמחייה. הִתְכַּבֵּד פנייה לחֶרֶב שתתכבד באכילה כַּיֶּלֶק, הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה. טז הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף כמו ארבה שפורס את כנפיו ועף לכל הכיוונים, כך רוכליך יפוצו לאחר שנינוה תושמד. יז מִנְּזָרַיִךְ שרייך (אולי קיים קשר למילה נזיר) כָּאַרְבֶּה, וְטַפְסְרַיִךְ פקידייך, מכובדייך כְּגוֹב גֹּבָי כחגבים רבים, הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת על גדרות בְּיוֹם קָרָה במזג אויר קר, שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וכאשר השמש זורחת וְנוֹדַד אז הם נודדים וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם היכן מקומם. יח נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, יִשְׁכְּנוּ ישארו במקומם אַדִּירֶיךָ, נָפֹשׁוּ נפוצו עַמְּךָ עַל הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ. יט אֵין כֵּהָה רפואה לְשִׁבְרֶךָ, נַחְלָה אנושה מַכָּתֶךָ, כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ ימחאו (בשמחה לאיד) כַף עָלֶיךָ - כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הדגשנו את המילה "גַּם" להדגיש את הסגנון השירי.
- "הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת על גדרות בְּיוֹם קָרָה במזג אויר קר - שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וכאשר השמש זורחת וְנוֹדַד אז הם נודדים" (פסוק יז) - דמם של החגבים קר, והם תלויים בחום השמש. בטמפרטורות נמוכות הארבה עשוי להיכנס לתרדמה זמנית המכונה קהיון כדי לחסוך באנרגיה.